מוֹ יֵן - חתן פרס נובל לספרות 2012

הסופר הסיני מוֹ יֵן הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2012, כך הכריזה היום (11 באוקטובר) האקדמיה השבדית בסטוקהולם.

מוֹ יֵן (Mo Yan, בסינית: 莫言, מילולית: אל תדבר) הוא שם העט של הסופר גוּאן מוֹ-יֶה, יליד שנת 1955 מנפת גאוֹ-מִי שבמחוז שאנדונג. יצירותיו החלו לזכות בפרסום עוד בשנות ה-80, אז התפרסמה סדרה של יצירות שעסקה במחוזות ילדותו. יצירות אלו מלאות בתחושות געגועים אל הכפר, אך גם ברגשות זעם ותרעומת. כתיבתו הושפעה עמוקות מהריאליזם הפנטסטי, ורבות מיצירותיו מתרחשות במקום הולדתו במחוז שאנדונג.

ברומנים שכתב ניכרת יצירת עולם סובייקטיבי המתעלה מעל גבולות ההתנסות האנושית, המביאה ניחוח רענן וסגנון ספרותי פורץ דרך. גלילת הסיפור מתפרצת ומלאת חיוּת, ונערכת מתוך הַזָּרָה של המציאות הקיימת.

מו יאן החל בקריירה הספרותית שלו בשנת 1981, בין הנובלות המפורסמות ביותר שכתב ניתן למנות את "דורה אדומה" (פורסם בסינית ובאנגלית) ו- "בלדות השום" (פורסם לראשונה באנגלית). בין הסיפורים הקצרים שפרסם ניתן למצוא את "הצנון האדום השקוף" (透明的红萝卜, טרם תורגם לאנגלית) ואת "Explosion"א(Baozha בסינית: 爆炸).

באוגוסט 2011 זכתה הנובלה שחיבר "צפרדע" (Wa, בסינית:蛙) בפרס מאו-דון לספרות, אחד מן הפרסים היוקרתיים ביותר בתחום הספרות בסין.

פרס נובל לספרות היה מאז ומעולם עניין רגיש ביותר בעיני הסופרים והמשכילים הסינים, זאת מכיוון שעד היום מעולם לא זכה בו בעל אזרחות סינית. בשביל הסופרים הסינים בעלי "תסביך נובל" פרסום שמות הזוכים מדי שנה בתחום הוא כזריית מלח על פצעיהם. רבים משתוקקים לראות סיני על בימת הזוכים ומקשרים בין זכייה בפרס לכבוד הלאומי.

לאחר שנות ה-80 של המאה ה-20 שבו והופיעו דיווחים על סופרים סיניים אשר היה כפסע בינם לבין זכייה בפרס. בין השמות שנזכרו כמועמדים נמנו לין יו'-טאנג (Lin Yutang, בסינית: 林语堂), לאו-שה (Lao She, בסינית: 老舍), שן צונג-וון (Shen Congwen, בסינית: 沈从文), בה ג'ין (Ba Jin, בסינית: 巴金), וואנג מנג (Wang Meng, בסינית: 王蒙) ואחרים.

בשנת 2000 זכה גאוֹ סינג-ג'יין (Gao Xingjian, בסינית: 高行建) בפרס נובל. גאו התפרסם בעיקר הודות לשני רומנים שכתב One Man's Bible, ו-Soul Mountain וכן מספר מחזות. עם זאת, בעת הזכייה היה בעל אזרחות צרפתית ולא סינית. אף על פי כן, זכייה זאת הייתה כמעין זריקת מרץ לספרות הסינית.

הנובלה "דורה אדומה" (Hong gaoliang, בסינית: 红高粱) יצאה לאור בשנת 1986 ובזכותה התפרסם לראשונה. ביצירה זאת שב הסופר אל מחוזות ילדותו, נפת גאו-מי שבמחוז שאנדונג, ועוקב אחר המאבק בפלישה היפנית. הנובלה תורגמה לכ-20 שפות שונות ברחבי העולם. סרט בבימויו של ג'אנג יי-מו צולם על פי עלילת הספר וזכה לפרס בפסטיבל ברלין לקולנוע.

הרומן "שדיים גדולים וישבן שמן" (Fengru feitu, בסינית: 丰乳肥臀, באנגלית נקרא הספר: Big Breasts & Wide Hips) מתחקה אחר חייה של גיבורת היצירה, אם ל-8 בנות ובן אחד. העלילה מתוארת מתוך מבטו של אותו ילד, שהתנהגותו המפונקת נמצאת בניגוד גמור לזה של אחיותיו. הרומן עוקב אחר האֵם, השורדת את תלאות ההיסטוריה במהלך ראשית המאה ה-20, עת חוותה סין טלטלות רבות.

הרומן "צפרדע" (Wa, בסינית:蛙) שונה מיצירות אחרות של מו ין, בכך שהיא קרובה יותר לתיאור ריאליסטי של המציאות. היא עוקבת אחר חייה של רופאה באחד הכפרים, המנחילה דרך חדשה ליילד תינוקות, דבר התורם לעליית קרנה בעיני נשות המקום. במקביל, היא גם מדריכה את תלמידיה לרפואה ליישם את מדיניות הילד האחד בסין. היא מנתחת גברים שכבר הביאו ילדים לעולם על מנת שאלו לא יכלו להביא עוד ילדים, ועורכת הפלה לנשים שכבר ילדו בעבר. הספר מתאר את הצעדים האלימים שסין השתמשה בהם על מנת לשלוט בקצב גדילת אוכלוסייתה, כמו גם בדרך הקשה והמסובכת בה צעדה סין בדרך להגשמת מטרה זאת.

  
^{עטיפות הספרים (מימין לשמאל) של "רפובליקת היין", "שדיים גדולים וישבן שמן" ו"חיים ומוות מתישים אותי".}  

הרקע להתרחשות "מות האלגום" (Tanxiang xing, בסינית: 檀香刑, באנגלית נקרא הספר: Sandalwood Death) היא הקמת מסילת הרכבת בשנת 1900 במחוז שאנדונג על ידי גרמניה, דיכוי מרד הבוקסרים על ידי יוּאן שֶה-קָאי כמו גם פלישת צבא שמונה המעצמות הזרות לבייג'ין. הסופר מבקש להתחקות אחר ההתרחשויות באותה תקופה בעיירת הולדתו.

"רפובליקת היין" (Jiuguo, בסינית: 酒国, באנגלית נקרא הספר: The Republic of Wine) היא נובלה סאטירית העוקבת אחר היחסים שבין הסינים למזון ושתייה, תוך מתיחת ביקורת על השחיתות בקרב הפקידות השלטונית.

חיים ומוות מתישים אותי (Shengsi pilao, בסינית: 生死疲劳) מסופר מתוך נקודת מבטו של בעל אדמות שהוצא להורג במהלך רפורמות אגרריות בסין בראשית המאה שעברה. הוא סובר כי על אף שהוא עשיר, אין בכך טעם לפגם, והוא זועק על מר גורלו בעולם המתים. הרומן מתחקה אחר "חייו" לאחר מותו, בעודו מתגלגל במספר בעלי חיים, סוס, פרה וחמור. אף על פי כן, בכל אחד מגלגולים אלו איננו יכול לנתק עצמו ממשפחתו ואדמתו. בכל אחד מהגלגולים הוא חווה את התקופה והשינויים החלים בכפרו.

בעברית ראו אור שלושה מספריו: "דורה אדומה", "בלדות השום", ו"חיים ומוות מתישים אותי".