תרבות השתייה בראי חברתי

תרבות השתייה אינה זרה לתושבי סין, ויש הטוענים כי היא החלה עוד לפני כ-5,000 שנה. התפתחות כלכלת המדינה וקיומם של מפגשים רשמיים רבים, הסובבים סביב שתיית אלכוהול, תרמו לפריחה מחודשת של תרבות זו.

כיום, צריכת האלכוהול הפכה לחלק חשוב מעבודתם השוטפת של קאדרים רבים (מונח המתייחס לחברי המפלגה העובדים בגופים ממשלתיים), אך עם זאת דבק בה גם ריח השחיתות.

בשנים האחרונות אין די בהגשת משקאות משכרים באותם מפגשים רשמיים, כעת דורשים המשתתפים מזיגת משקאות יקרים ואיכותיים. פקידי הממשל אינם נדרשים לפתוח את ארנקם, אלא משתמשים בכספי הציבור בכדי לקבל את פני אורחיהם. יחד הם סועדים את לבם ומרווים את צמאונם. לכן, הם אינם מהססים להגיש משקאות יקרים ולהציב סטנדרטים כה גבוהים.

מר ג'אנג היה בעברו מורה לאנגלית בבית ספר תיכון. בשנת 2009 החליט להתראיין לתפקיד סגן ראש העיירה ומאז השתנו חייו. קבלת אורחים והנעמת זמנם הפכו בשבילו לדבר שבשגרה. במסגרת תפקידו החדש, נדרש ג'אנג לשתות כמויות גדולות של אלכוהול ולכן חש לעיתים קרובות ברע. לפני מספר חודשים ערך בדיקות וגילה כי בעקבות השתייה המוגזמת התעוררה בעיה רפואית ועליו לעבור ניתוח.

בזמן שאושפז בבית החולים אמר ג'אנג: "לא העלתי בדעתי שזו תהיה מהות תפקידי כסגן ראש העיירה. מעייף הרבה יותר לשתות ולאכול עם האורחים מאשר לעבוד". לאחר מכן סיפר הוא על פקיד ממשלה שהתמוטט ומת כתוצאה משתיית אלכוהול, "על מנת להבטיח שראש המחלקה לא ישתה לשוכרה נאלץ הפקיד לשתות במקומו. לאחר זמן מה התמוטט הפקיד, כשבבטנו אין דבר מלבד השיכר". אשתו של ג'אנג מחתה את דמעותיה ואמרה: "לאחר שתבריא תחזור מיד למשרה הבטוחה כמורה בבית ספר". שתיית האלכוהול אמנם לא פגעה בכיסו של ג'אנג, אך הוא נאלץ לשלם את המחיר על הפגיעה בבריאותו.

מקרה נוסף מלמד על חומרת התופעה. "לפני זמן מה התלוותי לראש המחלקה בחברה בה הועסקתי. יחד נסענו לבירת המחוז בכדי להתמודד על ביצוע פרוייקט מסויים", מספר עובד בחברה גדולה. לאחר מאמצים רבים, השתכנעו ראשי המחוז והפקידו בידינו פרוייקט בהיקף של מיליון יואן. באותו הערב ערך ראש המחלקה סעודה לכבוד ראשי המחוז, על מנת להביע את תודתו, ובמהלכה שתו המשתתפים מספר בקבוקי באי ג'יו איכותיים (משקה סיני חריף במיוחד).

הנוכחים במקום היו מבושמים עד מאוד, כשלפתע אחז אחד מראשי המחוז בבקבוק נוסף וצעד לכיוון ראש המחלקה. לאחר שמילא 10 כוסות באי ג'יו והניחן על השולחן, פנה הוא לראש המחלקה ואמר: "היקף הפרוייקט הנוכחי הוא מיליון יואן. על השולחן מונחות 10 כוסות באי ג'יו. בהתאם למספר הכוסות שתשתה, יקבע החלק שיוקצה לכם. בעבור כל כוס שתיוותר מלאה, תאבד 100 אלף יואן".

במטרה להגן על ראש המחלקה, שנראה כי שתה כבר יתר על המידה, אחז העובד בכוס ועמד לשתות אותה. לפתע נעצר הוא על ידי אחד מראשי המחוז, שהצהיר על כלל חדש. "על ראש המחלקה בעצמו לשתות את 10 הכוסות, אם לא יצליח נאלץ לפעול על פי "הכללים" ולא נוכל לתת לכם את הפרוייקט", אמר בנימה שאינה משתמעת לשתי פנים.

ראש המחלקה שתה את 10 הכוסות, איבד את ההכרה והובהל מיידית לבית החולים.

לאור התפשטות התופעה, נשמעים קולות המבקרים את ההתנהלות וה"חגיגות" שעורכים אותם פקידים על חשבון הציבור. בשעה שישנם קאדרים שבכל מילה ומעשה שלהם ניכרת חשיבה על טובת הציבור, אחרים מרכזים את מאמציהם בבילויים ובשתייה לשוכרה. התנהלות פקידים אלה מכתימה את המוסדות בהם הם מועסקים, ומובילה לפגיעה חמורה באמון הציבור במפלגה ובממשלה.

רבים בשירות הציבורי עושים שימוש בכספי הציבור כבהונם הפרטי. לפי דעתם, אם היו עסוקים בעבודה ולא התפנו לאכול, הגיוני כי המדינה תזמין אותם לארוחה. כמו כן, במפגשים רשמיים עליהם להתלבש בהתאם ולייצג את מקום עבודתם בכבוד, לכן משתמשים הם בכספי הציבור ורוכשים בגדים יוקרתיים. למרבה הפלא, אין הם רואים בפעולות אלה כל טעם לפגם.

תקנות המפלגה מציינות במפורש, כי אנשי הממשל והקאדרים הם שליחי הציבור, ועליהם לפעול לטובת האזרחים. השכר אותו הם מקבלים הוא בעבור תפקיד זה, ולכן אין כל מקום לשימוש בכספי הציבור. לאור המצב הקיים, על המחלקות השונות לנקוט בצעדים ממשיים למיגור התופעה, ולמנוע מאותם "אנשי ציבור" להשתמש בכספים אלו לטובתם האישית.