משנחאי לבית הנשיא

בשנת 1916, בהיותה בת שנה, עזבה משפחתה של שרה רוס את סיביר ועברה לגור בחרבין שבסין. שרה התבגרה בעיר ובשנת 1938 נישאה לאלי רוס, יהודי יליד המקום. 

בתקופת מלחמת סין-יפן השנייה (1937-1945) נקלעה כלכלת חרבין למשבר, אשר הוביל לסגירת חנויות ולפשיטות רגל. בעקבות זאת, החליטו רוס בת ה-25 ובעלה לעזוב את העיר ולנסות את מזלם בשנחאי המשגשגת. בעיר זו חיו בני הזוג 10 שנים, עד לשלהי שנת 1948 בה עלו לישראל.

^{הבאנד של שנחאי בשנות ה-30 של המאה הקודמת}

כשנכנסים לביתה של רוס בירושלים, נדמה כי צועדים אל תוך בית סיני מסורתי של שנות ה-30 או ה-40 של המאה הקודמת. בסלון הבית ניצב ריהוט סיני עתיק, על הקיר תלוייה תמונה של עגור לבן ובארון, הניצב בפינת החדר, מוצגות יצירות סיניות מסורתיות בעבודת יד. כמו כן, מעטרת את מרפסת הבית תמונה ישנה של הבאנד של שנחאי.

למעלה מ-60 שנה חלפו מאז עזבה רוס את סין, עם זאת מאזינה היא בקשב רב כאשר מוזכר שם המדינה. "בליבי שמור מקום חם לסין, בעלי נולד בה, בני נולד בה וחמי וחמותי טמונים באדמתה. השנים בהן חייתי בסין היו נהדרות. למרות שכיום אני ישראלית, בליבי עודני סינית", אמרה היא.

רוס זוכרת בבירור את התקופה בה חייה בשנחאי ובעיקר את הגינותם וכנותם של הסינים. לדבריה, החיים בסין לא היו תמיד פשוטים, אך יחס התושבים המקומיים אליהם היה טוב. "באותה תקופה עבדה בביתנו עוזרת סינית, עת עזבנו את שנחאי היא סייעה לנו וארזה את המזוודות. באותו היום עברנו כברת דרך ארוכה, ולפתע גילינו כי העוזרת רצה בעקבותינו לכל אורכה, וזאת בכדי להשיב לידי טבעת שנשכחה בבית אותו עזבנו".

בעת שהותה בשנחאי, רוס עבדה בסטודיו הגדול ביותר לצילום בעיר. במסגרת תפקידה הייתה אחראית על קשרי לקוחות וקידום מכירות. מאז אותה תקופה התחילה להתעניין בצילום, ולאחר מלחמת העולם השנייה הקימה יחד עם בעלה סטודיו פרטי. בסוף שנת 1948 העתיקו רוס ומשפחתה את מקום מגוריהם לירושלים. לאחר שעלתה לארץ המשיכה רוס לעסוק בצילום במסגרת תפקידה החדש כצלמת בית הנשיא, תפקיד אותו מילאה במשך כ-50 שנה.

על הפעם הראשונה שהגיעה לצלם בבית הנשיא היא מספרת כי אחד מעובדי המקום התרשם מאוד מיכולות הצילום שלה ושאל "מהיכן באת?" בתגובה לשאלה זו, הרימה רוס את מצלמתה ואמרה בגאווה "באתי משנחאי!" מאז אותו יום, זכו רוס ובעלה לתעד רגעים היסטוריים רבים בבית הנשיא.

באשר לצילום הקבוצתי בו תיעדה את לין ג'ן, השגריר הראשון של סין בישראל, משתפת רוס כי אחזה בה התרגשות רבה. "עבר זמן רב מאז שעזבתי את שנחאי, מעולם לא עלה בדעתי שאזכה לראות שגריר מסין!", סיפרה היא.