הבנייה סינית - התכניות מערביות

מנתונים שפרסמה המחלקה הלאומית לסטטיסטיקה עולה, כי ב-11 החודשים הראשונים של שנת 2011 הסתכמו כלל ההשקעות בנכסים קבועים בסין בכ-26 טריליון יואן. כ-17 טריליון יואן מתוכם הושקעו בהקמת מבנים חדשים, עלייה של כ-30% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2010. כמו כן, תהליך העיור במדינה ממשיך במסלולו והשנה עלה לראשונה מספר תושבי הערים על 50%.

ברחבי סין קיימות כיום למעלה מ-600 ערים. בדיקה שנערכה מגלה, כי כשישית מהן מעוניינות להפוך לערים גדולות ואף למטרופולין בינלאומי. כמו כן, חלק מן הממשלות המקומיות שואפות להקים בשטחן מרכזי עסקים גדולים בעלי שם עולמי.

במסגרת פורום "תרבות הבנייה והפיתוח של סין", שנערך ב-4 בינואר על ידי איגוד הארכיטקטורה במדינה, ציינו מספר מומחים שבמהלך הבנייה בערים השונות נזנחים לעיתים מאפייני האיזור ואף מתעלמים מתרבות הבנייה. לכן, ערים רבות במדינה זהות במראן זו לזו.

"כיום, אדרכילים סינים רבים עוקבים אחר עבודות מקביליהם מעבר לים, וניכרת אחידות בתכנון הבנייה העירונית אשר נובעת מגניבת רעיונות ונסיונות חיקוי", אומר ג'אנג ג'ין-צ'יו מהאקדמיה הסינית להנדסה. עוד מציין הוא, "בעבר נשבה בעולם "רוח אירופאית" והתכנון העירוני נעשה על פי מודל ערי אירופה. אולם כיום, רוח חדשה נושבת ובכל פינה ניתן לראות גורדי שחקים עצומים על פי מודל דובאי".

הארכיטקטורה הסינית שמה דגש על החיים והטבע, ולה היסטוריה רבת שנים. לאחר הקמת סין החדשה חלו תמורות בסגנון הבנייה הסיני, אשר החל לשלב מאפיינים מודרניים יחד עם הבנייה הסינית המסורתית.

שילובים מסוג זה מעוררים דאגה בקרב הציבור, שטוען כי חלק מן האדרכילים מבינים רק את הפן המתמטי ואינם מייחסים חשיבות מספקת לאסתטיקה של המבנה. "על האדרכילים לשפר את יכולותיהם בכל התחומים, לא ניתן להסתמך על חישובים בלבד. יש להבין את תרבות המין האנושי ולהשקיע מחשבה ומאמץ בכדי ליצור משהו מקורי", אומר ג'אנג.

מדינות שונות מעודדות כיום את פעילותם של אדריכלים זרים על אדמת סין. חלקן אף מממנות את ההוצאות הכרוכות בהבאתם למדינה ורואות בפעילות זאת מעין ייצוא תרבותי. לעיתים אף עורכות הן אירועים בשגרירויות, במסגרתם מציגים לקהל את האדריכל ואת יצירותיו הבולטות, כל זאת במטרה לקדם את פעילותו במדינה.

^{גשר נאנפו בשנחאי}

מה גואו-סין, אדריכל ראשי במכון המחקר לארכיטקטורה בבייג'ין, מספר כי בשעה שהוחלט על הקמת גשר נאנפו בשנחאי החלו אדריכלים רבים, זרים ומקומיים, להגיש את תוכניותיהם לבנייתו. לאחר בחינת התכניות בקפידה, החליטה הממשלה לבחור בפרי עבודתו של אדריכל סיני ולבנות את הגשר לפי תכניתו. עם פתיחת גשר נאנפו לתנועה הפך הוא לגשר התלוי הרביעי בגודלו בעולם.

הבחירה בתכנית סינית להקמת הגשר והתוצאה שהתקבלה הציבו את יכולות התכנון הסיני בקידמת הבמה העולמית. עם זאת, הצלחות כדוגמת גשר נאנפו אינן רבות, ובאיזורים מסויימים במדינה מעדיפים להמשיך ולבנות על פי תכניות זרות.

במטרה לשמור על שיוויון הזדמנויות, בחלק מן הערים מוחקים תחילה את שמות האדריכלים מן התכניות ורק אז מביאים אותן להצבעה. לדברי מומחה בתחום, באחד המקרים לאחר שנבחרה בדרך זו תכניתו של אדריכל סיני, זעם הממשל המקומי על ההחלטה והודיע זמן קצר לאחר מכן על ביטולה.

לדברי סגן יו"ר איגוד הארכיטקטורה של סין, דינג ג'יאן, על הממשלה לתמוך באדריכלים הסינים ולקדם את פעילותם גם מחוץ לגבולות המדינה. "האדריכלים הסינים יכולים להצליח גם מעבר לים, עלינו לעבור מייצוא מוצרים לייצוא של תרבות", אומר דינג.