מחוז טיבט- פסיפס אנושי מרתק

המֶנבָּה (Menba בסינית: 门巴)

בני המנבה, הידועים גם בשם מונפה, נחשבים לאחד הלאומים הקדומים ביותר בטיבט. הם יושבים בעיקר באזור המכונה מוניו, אשר ממוקם בחלקה הדרומי של הרמה הטיבטית. שפת המנבה משתייכת גם היא לענף הטיבטו-בורמזי של משפחת השפות הסינו-טיבטיות, אך קיימים הבדלים גדולים בדיאלקטים בין האזורים השונים. המנבה עוסקים בעיקר בחקלאות, יערנות, ציד, רעייה ומלאכת יד.

בני המנבה נבדלים בלבושם מהאוכלוסייה הטיבטית. הם עוטים על גופם מעין גלימות ארוכות בדרך-כלל בצבע אדום, חובשים כובעים והגברים חוגרים סביב מותניהם חגורה עם נדן עור ובתוכו סכין.

^{המֶנבָּה- עוסקים בעיקר בחקלאות וציד} 

המנבה ידועים בחיבתם הרבה לאלכוהול ולטבק הרחה. התפריט היומי שלהם מורכב בעיקר מאורז, תירס וכֻּסֶּמֶת. הדת השלטת בקרב הקבוצה היא הבודהיזם הטיבטי, אם כי באזורים מסוימים עדיין ניכרת ההשפעה של שמאניזם ודתות פגאניות קדומות נוספות.

הלוּאוֹבָּה (Luoba בסינית: 珞巴)

הלואובה יושבים בעיקר באזור לואויו בדרום מזרח מחוז טיבט, אם כי ניתן למצוא אותם גם באזורים נוספים. גם שפתם משתייכת לענף הטיבטו-בורמזי, אך בהיעדר מערכת כתב, הם נעזרים בעיקר בשפה הטיבטית בתקשורת הכתובה. אוכלוסיית הלואובה היא חקלאית בעיקרה, אם כי חלקם עוסקים גם במלאכת יד, כשחומר הגלם העיקרי המשמש אותם הוא עץ הבמבוק.

^{הלוּאוֹבָּה-כובעים דמויי קסדה מפרוות דוב}

הגברים בדרך-כלל לבושים במעין וסט מצמר ועל ראשם כובעים דמויי קסדה עשויים פרוות דוב או קש. הנשים לובשות ז'קט קצר עם צווארון עגול ושרוולים צרים וחצאית צרה שמגיעה עד קצת מתחת לברך, ורגליהן עטופות בחותלות-בד. התפריט של הלואובה מורכב בעיקר תירס, אורז וכסמת.

^{ההְוֵוי- מיעוט מוסלמי בטיבט}

ההְוֵוי (Hui בסינית: 回)

ההוי הוא מיעוט מוסלמי שמוצאו בקבוצות האתניות שהיגרו לסין ממרכז אסיה מהמאה ה-12 ואילך. בני ההוי אשר מתגוררים כיום במחוז טיבט הם צאצאים של מהגרים ממחוזות גנסו, יונאן, שאנסי, סצ'ואן וצ'ינגחאי, שעזבו את בתיהם בתקופה בה שלטה שושלת צ'ינג המנצ'ורית בסין. הם מתגוררים בעיקר בערים לאסה וקאמדו, ומרביתם עוסק במסחר ובמלאכת יד. הם נעזרים בשפה הסינית או הטיבטית בתקשורת הכתובה, ובשפה האורדית או הערבית בעת התפילה, ומסגדיהם הרבים מעטרים את נופיה של לאסה ושל ערים נוספות במחוז.