לעוף כמו דרקון

מאת: CRI תרגום: תרצה ערב

אמנות הלחימה "סִינְג-אִי צ'וּ'אָן" [מילולית: אגרופי הגוף והרצון] היא אחת מארבע אמנויות הלחימה הסיניות (שאולין, סינג-אי, טאיצ'י  ובָּה-גוָוה). התנועה סינג-אי-צ'ו'אן נוסדה כנראה בסוף שושלת מינג, לפני כשלוש מאות שנים, ופרחה בשלהי שושלת צ'ינג.

סינג-אי צ'ו'אן היא אמנות לחימה סינית בעלת משמעות עמוקה. העיקרון העומד בבסיסה הוא שהרצון מוביל לצ'י, והצ'י מוביל לכוח. הרצון והגוף הם אמנם כוחות נפרדים, אך עליהם להיות מאוחדים. מקורות הסינג-אי צ'ו'אן מביעים את רוח התרבות הסינית המסורתית באמצעות תרגול המוסר וחיזוק הגוף, המקדמים את מטרות האנושות כולה. אין מדובר בהתעמלות גרידא, אלא גם בטיפוח הנפש וערכי האדם, ריפוי מחלות והארכת החיים, כמו גם טכניקות אמנות לחימה.

לא ידוע מה מקור אמנות הלחימה ומי מייסדה. על פי המסורת, אמנות הלחימה הושפעה מהגנרל המפורסם יוּאֶה פֶיי מתקופת סוֹנְג הדרומית (1127-1279 לספירה). מסורת אחרת מייחסת אותה לבּוּדְהִידָרמָה, נזיר הודי שהגיע לסין כדי להפיץ את התורה הבודהיסטית בתקופת ווֶי הצפונית (386-534 לספירה).

גִ'י לוֹנְג-פֶנְג, מייסד "סִין-יִי-לְיוּ-הֶה-צ'וּ'אן" [מילולית: אגרוף המאחד את שש הכוונות], היה נזיר ממחוז הֶנָאן. יום אחד הביט הנזיר בקרב תרנגולים, הבין כיצד הם נלחמים, ועל פי מה שראה המציא את אמנות הלחימה סין-יי-ליו-הה-צ'ו'אן. הזרם החדש של הסינג-אי-צ'ו'אן התגלגל מהסין-יי-ליו-הה-צ'ו'אן, ומייסדו היה לִי לואוֹ-נֶנְג (1808-1890). לסין-יי-ליו-הה-צ'ו'אן ולסינג-אי צ'ו'אן יש אמנם שורשים משותפים, אך מפני שהתנועות נוסדו בתקופות שונות, התנועות הבסיסיות אינן זהות. ניתן לומר כי הסינג-אי-צ'ו'אן התבסס על הסין-יי-ליו-הה-צ'ו'אן ושאב ממנו רעיונות חדשים.

ממשיכי דרכו של גִ'י לוֹנְג-פֶנְג קיבלו ממנו את "חוקי הלב" ואת ששת אופני הלחימה, המתבססים על תנועות חמשת האלמנטים ו-12 תנועות החיות: דרקון, טיגריס, קוף, סוס, נחש, תרנגול, דב, סנונית, תנין, נץ, נשר ונחש. ניתן לתרגל כל אחת מהתנועות בניפרד או כחלק מסדרת תנועות (קאטות). התנועות המהותיות ביותר הן מותני דרקון, כתף דוב, תפיסת נשר, חיבוק הטיגריס וקול הרעם. בשעת מלחמה, הטיגריס והסוס משתמשים בארבע הגפיים, מרכז הכובד של גופם נמוך ויציב יחסית. מרכז הכובד של המין האנושי גבוה ולא יציבה מאז שהחל ללכת על שתיים. אימוני הסינג-אי-צ'ו'אן מיועדים לחזק את הגפיים התחתונות ולאמן אותן בשיטות שונות.

עמידת הסינג אי צ'ו'אן היא "שקטה" מבחוץ ו"פעילה" מבפנים. אף על פי שלא רואים תזוזה מבחוץ, בפנים המחשבות לא מפסיקות להתרוצץ. המתאמן צריך לעבור תהליך מחשבתי ש"משחרר" את כל איבריו: עצמות, שרירים, מפרקים ואיברים הפנימיים. הגוף אינו משתחרר כהרף עין, אלא נדרשים אימונים ארוכים המצטברים יחד עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

בעולם אמנויות הלחימה אומרים, כי "מי שרוצה ללמוד סינג-אי-צ'ו'אן, צריך להתאמן קודם שלוש שנים". כלומר, הבסיס שלו צריך להיות מוצק ויציב. מכיוון שהמתרגלים את הסינג-אי-צ'ו'אן זקוקים לכושר מצויין, ממליצים על פי רוב להתחיל להתאמן באסכולות קונג פו אחרות. קורסים ברמה גבוהה יחסית למבוגרים בבייג'ין הם אלה שמתקיימים באוניברסיטת פקין (北京大学 Beijing Daxue) ובפארק דזְה-ג'וּ (紫竹园 Zizhuyuan).