רפואה סינית - צמחי מרפא

צמחי המרפא הסיניים הם אחד הכלים החשובים ביותר ברפואה הסינית המסורתית. השימוש בצמחים מיועד למניעה ולטיפול במחלות ובעיות רפואיות שונות. חומרי הגלם המשמשים לרקיחת התרופות הסיניות כוללים גם חומרים טבעיים כמו צמחים ועשבים, איברים מן החי ומינרלים, וגם מרכיבים כימיים וביולוגיים. לתורת הצמחים המסורתית היסטוריה של אלפי שנים, אם כי המונח "תרופות סיניות" נטבע לראשונה עם חדירתה של הרפואה המערבית הקונבנציונאלית לסין, במטרה ליצור הבחנה בין השתיים.

אחת מהאגדות הסיניות משקפת וממחישה את התלאות והקשיים בהם נתקלו הסינים הקדמונים בתהליך הרכבת נוסחאות צמחי המרפא. לפי האגדה, הקיסר המיתולוגי שֶננוֹנְג שנחשב לאבי החקלאות, היה הראשון שהחל את השימוש בצמחים. הוא טעם אלפי סוגים שונים של צמחים וקבע האם ניתן להשתמש בהם כתרופה או שהם רעילים. בסופו של דבר הוא סבל מהרעלה ומת.

השימוש בצמחי מרפא למטרות רפואיות נעשה כבר בתקופת שושלת סיה (המאה ה-21 לפנה"ס), אז השיטה המקובלת היתה מִרְתָּח – צמחים מיובשים המבושלים יחד, או מיצויים אלכוהוליים. תחילתה של כתיבת הספרות הרפואית שעסקה בצמחים היתה בתקופת שושלת ג'ואו המזרחית (1,100-771 לפנה"ס).

הספר "הפַרְמָקוֹפֵּאָה של שֶננוֹנְג" נחשב לקלאסיקה הראשונה בתחום צמחי המרפא. הוא נכתב בתקופה בין שושלות צ'ין והאן (221 לפנה"ס- 220 לספירה), ובדומה ל"ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב", הוא נחשב לאבן יסוד ומשמש כבסיס לשימוש בצמחים ברפואה הסינית עד היום. הספר מאגד בתוכו מידע רפואי שנאסף על ידי מספר מומחים ברפואה הסינית שפעלו בתקופה שקדמה לשושלת צ'ין. הוא עוסק במיון והגדרה של צמחים מסוגים שונים ומציג 365 פורמולות משולבות הנמצאות בשימוש עד היום.

מכאן ואילך החלה להצטבר ספרות מקצועית עשירה בתחום הצמחים שהגיעה לשיאה בתקופת שושלת מינג עם הופעתו של הספר "מאטריה מדיקה" (מדריך התרופות), אחד הספרים החשובים ביותר שמבוסס על מחקרים שערך הרופא הנודע לי שה-ג'ן במשך 27 שנים שלמות. הספר מציג 1,892 תרופות ופורמולות שונות של צמחי מרפא.

עם ייסודה של סין החדשה בשנת 1949, הממשלה החלה להשקיע משאבים רבים בהקמת מכוני מחקר, מרפאות ובתי ספר לרפואה סינית מסורתית, ובמימון מחקרים בתחומים שונים כגון מדע הבוטניקה, כימיה, פרמקולוגיה ורפואה קלינית. מחקרים אלו מספקים בסיס מדעי ומוכיחים את יעילותם של צמחי המרפא מול מגוון רב של מחלות. בשנת 1977 פורסם "מילון צמחי המרפא", הקובץ הגדול ביותר של צמחי מרפא שפורסם עד עתה הכולל 5,767 פורמולות מוגדרות ומפורטות בדיוק רב. ספרים רבים בתחום תורגמו לשפות זרות רבות וזכו לפרסום ולהתעניינות רבה במערב.

סין היא מדינה עצומה בגודלה, היא נהנית מאקלים מגוון ומאפיינים פיזיים שונים, מה שהופך אותה לבית גידול אידיאלי של מגוון רחב מאד של צמחי מרפא. נכון להיום פותחו כ-8,000 זנים שונים של צמחי מרפא, אשר משמשים גם את הסינים עצמם וגם מיוצאים לכ-80 מדינות שונות ברחבי העולם. הצמחים בהם נעשה שימוש עברו, כאמור, מחקר מעמיק ובדיקות מקפידות. נמצא כי צמחי המרפא יעילים במניעה ובריפוי של מגוון מחלות, כאבים ובעיות בריאותיות אחרות. ניתן לקחת אותם בשילוב עם הטיפול התרופתי של הרפואה המודרנית, אך כמובן שיש להתייעץ ברופא מטפל לפני השימוש. הפורמולה משתנה ממטופל למטופל ומטיפול לטיפול ורק לאחר שהמטפל מבצע אבחנה מדויקת הוא יוכל לרשום את המרשם המתאים. ניתן ליטול את צמחי המרפא במספר דרכים: השימוש הנפוץ ביותר הוא במרתח. הצמחים נטחנים לאבקה אותה מערבבים במים חמים ושותים. שימוש נוסף הוא בקפסולות- טוחנים את הצמחים לאבקה ואז מכניסים אותה לתוך קפסולה, מה שמסייע במניעת הטעם של הצמחים. דרך נוספת שנפוצה בדרך כלל כשמדובר בילדים, היא מיצוי צמחי המרפא על בסיס נוזל אלכוהולי.