הבחינות בסין

מבחני הקבלה ללימודים מתקדמים

מבחני הקבלה ללימודים מתקדמים נחלקים לשני סוגים: מבחני הקבלה ללימודי תואר שני, ומבחני הקבלה ללימודי דוקטורט.

מבחני הקבלה ללימודי תואר שני מורכבים משני שלבים: מבחן בכתב וראיון. המבחנים בכתב כוללים נושאי חובה ונושאי בחירה. משרד החינוך קובע את תכני בחינות החובה, וגם את סף הקבלה. סטודנטים שמתכוונים ללמוד בתחומים הומניים חייבים להבחן בפוליטיקה ובשפה זרה, ואלה שמתכוונים ללמוד בתחומים מדעיים חייבים להבחן בפוליטיקה, בשפה זרה ובמתמטיקה. בחינות הבחירה נערכות על ידי המוסדות האקדמיים והם גם קובעים את סף הקבלה. סטודנטים שעוברים את המבחנים בכתב נדרשים להשתתף בריאיון.

מבחני הקבלה ללימודי דוקטורט נערכים על ידי המוסדות האקדמיים באופן עצמאי. מועמדים בעלי תואר שני שמתכוונים להמשיך ללמוד באותו התחום, צריכים לעבור מבחן בשפה זרה, שניים או שלושה מבחנים בהתאם לתחומם וראיון. אם המועמדים רוצים לעשות הסבה לתחום אחר, או שהם בעלי תעודות המקבילות לתואר שני, הם צריכים לעבור חמש או שש בחינות וראיון.

בשנים האחרונות, לנוכח מצב התעסוקה הקשה בסין, יותר ויותר סטודנטים בוחרים להשתתף במבחני הקבלה ללימודים מתקדמים במקום לצאת למעגל העבודה. מגמה זו גורמת לשיעור קבלה נמוך בכל שנה. מאז הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה, לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים ניתן חופש גדול יותר בקבלת סטודנטים.

מבחני רמה ומבחני הסמכה

בנוסף למבחני מיון במערכת החינוך הפורמלי, קיימים מבחנים נוספים המזכים בתעודות וברישיונות שונים. תעודות אלה נחשבות ליתרון גדול בשוק העבודה, משום שהן מוכיחות את הידע והמיומנויות של המחזיקים בהן.

מבחנים נפוצים כוללים מבחני רמה בשפות זרות, מחשבים, נגינה בפסנתר וריקוד;  מבחני הסמכה לעורכי דין, לראיית חשבון וכו'. בעקבות הגלובליזציה, בסין מתקיימים יותר ויותר מבחני הסמכה בינלאומיים.

מבחני רמה נחלקים לרמות שונות, והתעודות מציינות את רמת המיומנות של המחזיקים. מסיבה זו, הישגיהם בבחינה אחת אינה מספיקה: כדי לקבל תעודות ברמה גבוהה יותר, על הנבחנים להמשיך ללמוד ולהעלות את רמתם.