חג הפנסים

ביום ה-15 בחודש הראשון על פי לוח השנה הסיני חוגגים את חג הפנסים (בסינית: Yuanxiaojie 元宵节 מילולית: חג הלילה הראשון), המסיים את חגיגות ראש השנה הסינית. ליל החג הוא הלילה הראשון בשנה החדשה שבו הירח מלא. לסינים מסורת רבת שנים של הדלקת פנסים צבעוניים, ומכאן הוא ידוע כ-"חג הפנסים".

בחג נהוג לצפות בפנסים ולאכול יואן-שיאו, כיסונים מתוקים העשויים מאורז דביק. בשנת 104 לפנה"ס הפך החג באופן רשמי לאחד מהחגים החשובים בסין. על פי הנוהג, מקומות ציבורים ובתים פרטיים מקושטים בפנסים צבעוניים, ברחובות ההומים ובמרכזים התרבותיים מוצבים פנסים ענקיים. גברים נשים וטף מתבוננים בפנסים, מנסים לפתור את החידות המוחבאות בתוכן, כמו גם צופים בריקודי "פנס הדרקון".

רשומות משנת 713 לספירה מספרות על אחד מקיסרי טאנג שהקים את "הר הפנסים" בעיר הבירה צָ'אנג-אָן (שיאן של היום). ההר, שהיה מורכב מיותר מ-50,000 פנסים צבעוניים, התנשא לגובה של 7 מטרים.

על פי רוב מכינים את הפנסים מנייר צבעוני. הפנסים עצמם מעוצבים בצורות שונות: נופים, מבנים מפורסמים, אנשים, צמחים וחיות.

גם אכילת הכיסונים המתוקים היא מנהג חשוב ביותר. בתקופת שושלת סוֹנג (960 עד 1279 לספירה) החלו לאכול בחג את הכיסונים הכדוריים העשויים אורז דביק וממולאים פירות מסוכרים, אשר מבושלים במים רותחים. היום אפשר לקנות למעלה מ-30 סוגי כיסונים מתוקים וטעימים כאלה, בצבעים ובטעמים שונים: פירות, שעועית אדומה, אגוזים טחונים, שומשום, קרם חלב ושוקולד.

מלבד הפנסים ואכילת הכיסונים, הסינים נוהגים לחגוג גם במופעי אקרובטיקה, הליכה על קביים, אופרה סינית וריקוד אריות. בכל קהילה סינית ברחבי העולם מתקיימות החגיגות.