בגד מאה הציפורים

מאת: סינהואה ברשת תרגום: סו' ג'יה ותרצה ערב

יאנג הונג-יינג היא בת למיעוט המיאו מהכפר גאנדונג שבצפון מחוז גואנגסי. למרות גילה הצעיר, 36 שנים בלבד, היא נחשבת ל"רב אמן" בתפירת הבגד המסורתי "בגד מאה הציפורים" (בסינית: 百鸟衣,Bainiaoyi). "בגד מאה הציפורים" הוא היצירה המעודנת ביותר של בני המיאו מנפת רונגשווי. בגדי הנשים מורכבים מעליונית וחצאית; הכתפיים, הגב והשרוולים, כמו גם החצאית כולה, מלאים ברקמת פרחים, ציפורים ועשבים. בין לבין משולבים בהם גם כדורים קישוטיים, העשויים מקליפות אגוזים ונוצות. מכיוון שמלאכת הרקמה מסובכת מאוד, העבודה כולה היא מלאכת יד. כחצי שנת עבודה דרושה ליצירת בגד, ו-9 שנים נוספות יקחו להוסיף את כל הכדורים הקישוטיים בימינו לא פשוט למצוא בגדים אלה משום שהמסורת היפה הזו כמעט ונכחדה לגמרי.

בשנת 1989 העתיקה אמה של יאנג הונג-יינג ונשים נוספות מהכפר "בגד מאה הציפורים" בן כ-300 שנים שהשתמר בידן. הנשים החליפו את נוצות הציפורים בנוצות ברווז, והכינו 10 בגדים כאלה לכבוד "קרב הסוסים" שנערך במקום. מאז חווה הבגד תחייה מחודשת.

בעקבות השפעתה של אמה, החלה יאנג הונג-יינג לרקום מגיל צעיר. לאחר התיכון המשיכה בלימודי התפירה והעיצוב. ב-1997 הכינה עבור בחורה שנסעה להופיעה בשנחאי סט של בגד מאה הציפורים, ועבודתה העדינה התפרסמה באזור כולו. מאז, חוץ מעבודות המשק והבית, יאנג הונג-יינג מקדישה זמן גם לרקמה, ומשמרת את המסורת הארוכה של בני המיאו.

מאז שהחלה לעסוק ברקמה המסובכת, יאנג הונג-יינג לא הסתפקה בעזרת המבוגרות ממנה אלא אף נסעה לבני המיאו שבמחוז גוויג'ואו הסמוך ללמוד ולהתפתח. היא החייתה את הענף ואף רשמה כמה חידושים. כעת בגדיה של יאנג התפרסמו גם מחוץ לנפה, והם נמכרו לשנג'ן, גוויג'ואו, ואף לארה"ב.

שמו של הבגד הגיע מאגדות עתיקות יומין שמסתובבות בעמי האזור. אחת מהן מספרת על צעיר בשם ג'אנג יה-יו'אן שנולד למשפחה ענייה. עוד לפני שנולד נפטר אביו מאפיסת כוחות, בעקבות עבודות הפרך שפקד עליו המנהיג המקומי. ג'אנג היה אמון על פרנסת אמו, ומשנות ילדותו החל לקושש עצים ולעבוד בעבודות שונות אצל המנהיג תמורת אורז. לאחר שנים של קישוש עצים וציד חזירים היה ג'אנג יה-י'ואן חסון ובריא. יום אחד, כשהלך בדרכו הביתה, נקרה בדרכו תרנגול גדול, שקפץ על ערימת הזרדים שסחב. הוא תפס אותו מיד ולקח הביתה. לאחר חצי שנה, הפך התרנגול לאלה יפהפייה שהתחתנה איתו. בזכות האומץ של ג'אנג יה-יו'אן ועבודתה הקשה של האלה חיו בני הזוג באושר. כשהדבר נודע למנהיג חורש הרעות, הוא הזיל ריר בראותו את האישה היפהפייה של יה-יו'אן, וחשב על אלפי המזימות שיביאו את האישה היפה לחיקו; אך בני הזוג נלחמו בו בחכמה והוא נכשל. באין דרך אחרת, שלח המנהיג את חייליו לתפוס את אשתו של ג'אנג ולהביא אותה לביתו. לפני לכתה אמרה האישה לבעלה: "לך אל ההר, תפוס מאה ציפורים ותפור בגד מנוצותיהן. אחרי מאה ימים לבש את בגד "מאה הציפורים" ובוא לחפש אותי בבית המנהיג". האישה נלקחה בידי החיילים, אימו מתה מצער, והבית נשבר לרסיסים. יה יו'אן עלה להר כשהוא כעוס ופגוע, אך גם מלא תקווה.

מהרגע שהוכנסה האישה אל הבית החדש היא לא חייכה לרגע אלא בכתה ללא הרף והחווירה מיום ליום. כדי לזכות בחיוכה של העלמה, הוציא המנהיג 300 חתיכות כסף על תרופות ואף על בדיחות, אך דבר לא עזר והאישה נותרה בעצבותה.

יה-י'ואן התאמץ בכל מאודו להציל את אשתו האהובה; חצה 99 נהרות, טיפס על 99 הרים ותפס 100 ציפורים. כשהגיע היום ה-100 מילא יה-יו'אן את מבוקשה, השלים את "בגד מאה הציפורים" והגיע אל הבית. כשהעלמה זעופת הפנים ראתה לפתע את יה-יו'אן לבוש בבגד מאה הציפורים היא החלה לצחוק. המנהיג, שחמד את ה"בגד הפלאי", אמר ליה-י'ואן שיחליף את בגדיו בבגדו רק כדי לשמח את לב האישה. יה-יו'אן הסכים, וכשפשט המנהיג את בגדיו ניצל יה-יו'אן את ההזדמנות והרג אותו. אז ברחו השניים אל מקום רחוק מאוד, שם חיו בשקט ובשלווה.