המקאם

GMT+08:00 || 2009-11-23 11:12:45

"המקאם בן 12 החלקים", פרט לכך שהוא מתבסס על המוזיקה המסורתית ומסכם אותה, שואב גם ממקורות מוזיקליים מקומיים רבים מאוד, ובכלל זאת מהמוזיקה של קוּצָ'ה, קַשְגַאר, טוּרַפַאן, חַאמִי, חוֹטַאן ודוֹלָן. למקאם גם וריאנטים אזוריים – המקאם של אזור דולן ושל העיר חאמי הם המפורסמים והייחודים יחסית.

כל אחד מחלקי המקאם נחלק לשלושה חלקים, וכל אחד מן החלקים נחלק אף הוא לארבע מלודיות עיקריות ומורכב מכמה ז'אנרים. כל מנגינה היא חלק אורגני מהמלודיה העיקרית ולחן עצמאי בעל ייחוד צלילי משלו בעת ובעונה אחת.

כל אחד משירי המקאם משלב בתוכו פואמות קלאסיות בעלות משמעות עמוקה, תוכן עשיר, ססגוניוּת, שטף, נינוחות וחיוּת המסייעות לשירה וכן אפיגרמות מסוג "גזל" [מן המילה הערבית غزل, שפירושה "חיזור"] ובלדות עממיות – כך נשמעים השירים מרתקים ומלאי חיים. בין שירי האויגורים בולטות במיוחד תבניות בנות 18 שורות של אפיגרמות "גזל" קסומות ביותר – אלה הופכות את המקאם לחדשני וייחודי עוד יותר. את המקאם מלווים כלי מיתר מסוגים שונים ותופי מרים.

התכנים התרבותיים וטכניקות הביצוע המיוחדים של המקאם הקשו על הפצתו באופן נרחב בקרב המוני העם. לא מן הנמנע כי בתקופת החאנות נקט השלטון עצמו צעדים שיאסרו על הפצת המקאם בקרב ההמונים. לאחר התמוטטות החאנות, אמנות זו החלה לחלחל אל ההמונים, וכך הם התוודעו אל המוזיקה זו. למרות המכשולים הרבים, הצליח "המקאם בן שניים עשר החלקים" לשרוד עד היום.

קטע מהמקאם:

1 2

עוד בנושא

תגובות