שושלת צ'ינג

שושלת צ'ינג (Qing בסינית 清)הוקמה בשנת 1644 על-ידי העם המנצ'ורי. היא שלטה בסין למשך 267 שנים, עד לנפילתה בשנת 1911. צ'ינג היא שושלת הקיסרים האחרונה בסין ונפילתה מסמלת התחלה של פרק חדש בהיסטוריה הסינית, עם כינונה של הרפובליקה הסינית על ידי סון יאטסן.

בני המנצ'ו נזדקקו לתקופה של כ-50 שנה על מנת להשלים את השתלטותם על סין ולבסס בה את ריבונותם המלאה. מאז תחילת המאה ה-17, הם ביססו את משטרם בהדרגה באזור צפון מזרח של סין של היום. בשנת 1616 ייסד אחד ממנהיגיהם את שושלת ג'ין המאוחרת, ולימים שינה את שמה לצ'ינג. בשנת 1644 הצליח המורד לי דזה-צ'נג, להביס את צבאותיה של מינג ולהשתלט על בייג'ין הבירה. אחד משרי הצבא של מינג הזמין את המנצ'ורים לסייע לו בדיכוי המרידות, פתח בפניהם את שערי החומה ואיפשר להם לראשונה להיכנס לתוך תחומי סין. המנצ'ו ניצלו את ההזדמנות שנפלה בחלקם, ולאחר שהצליחו להכניע את צבאות המורדים ולגרש את מנהיגם מבייג'ין, נטלו לידיהם את מושכות השלטון. העובדה שהמנצ'ו הגיעו כמשחררים, אלה שהצליחו לחלץ את המדינה מהתוהו ובבוהו בו היא היתה שרויה בשנים האחרונות של מינג, ולא ככובשים מדכאים, סייעה להם לבסס את הלגיטימציה שלהם כשליטיה החדשים של סין.

^{שושלת צ'ינג (בורוד), שלטה על השטח הגיאוגרפי הגדול ביותר} 

בשנות ה-80 של המאה ה-17, לאחר שהצליחו לדכא בהצלחה כל ניסיון למרד מצידם של נאמני מינג, השלימו המנצ'ו את השתלטותם על סין כולה. המנצ'ורים היו למעריצים נלהבים של התרבות הסינית. הם טענו כי לא הגיעו במטרה להחריב את מורשת מינג, אלא באו לשמרה, והם אכן דאגו לכבד ולקיים את יסודותיה של קיסרות מינג בתחומי האידיאולוגיה, ארגון החברה ומבנה הממשל.

בראשית תקופת צ'ינג החיים שגשגו מכל הבחינות- התוצרת החקלאית גדלה, האוכלוסיה התרבתה ואווירה של בטחון ושביעות רצון עטפה את המדינה. קיסריה הראשונים הצליחו להשיב את הסדר על כנו ולהשכין שלום ויציבות בכל רחבי האימפריה, ובמקביל, גם לחזק את השפעתם מחוץ לתחומי גבולותיה. החקלאות סיפקה את התשתית להתפתחותם של המסחר והתעשייה, ונתיבי התחבורה היבשתיים והימיים היעילים והמנגנון השיווקי אפשרו לסין לפתח שוק לאומי משגשג כבר בראשית התקופה.

^{הקיסר קאנגסי- עלה לשלטון בעודו בן 7 בלבד}

בשנת 1661 כוחותיה הימיים של האימפריה חצו את המייצרים והצליחו תוך שנה אחת בלבד להשיב את האי הטאייוואני בחזרה לחיקה של האימפריה, לאחר שהכניעו את הצבאות ההולנדים שהשתלטו על האי וישבו שם במשך כ-38 שנים. מאוחר יותר באותה שנה עלה לשלטון הקיסר קָאנְגסִי, ובעודו בן 7 בלבד. קאנגסי ניחן בכישורים יוצאי דופן. הוא נחשב לקיסר סיני קונפוציאני לכל דבר, איש מינהל חרוץ ומיומן שדאג לשלטון נקי כפיים. בימיו גורשו המונגולים מטיבט, וזו סופחה חזרה לקיסרות. בנוסף, הוא שלח את צבאותיו לתקוף את כוחותיה של רוסיה הצארית שחדרו לתוך גבולותיה המזרחיים של סין והתמקמו באזור נהר האמור. הוא הצליח להכניע את הרוסים ולגרום להם לחתום על הסכם שמגדיר את הגבולות בין שתי המדינות.