בין קונפוציוס לסנטה קלאוס

מה לקונפוציוס ולסנטה קלאוס במשותף? לא הרבה, אולי מלבד זקן העבות המעטר את פניהם. עם זאת, אם תפסעו ברחובות סין תגלו שחג המולד וכל הקשור בו משגיח מן החלונות ומציץ מן החרכים. הדיון על הסיבה מדוע למעשה חוגגים הסינים, שאינם ידועים באדיקותם הדתית, חג מערבי זר – עדיין נמצא בעיצומו. יש הטוענים שחג המולד הוא בסך הכול רק עוד סיבה למסיבה, וכן הזדמנות לבעלי העסקים לשלשל לכיסם עוד כמה מעות. במקביל, אחרים מצביעים על המאפיינים הסוציולוגים של החג וכן על השפעת תהליכי הגלובליזציה על סין ועל הדיאלוג הבין תרבותי המתנהל בה.

אווירת חג המולד ניכרת בשנים האחרונות ברחובות, בקניונים ובמרכזי הקניות במדינה. סינים ששבו למולדתם בשנות ה-80 של המאה שעברו הביאו עימם את החג חזרה לארצם. 20 שנה חלפו מאז, ונראה שחג המולד נכנס כמעט לכל מקום.

על פי נתונים סטטיסטיים, בשנה שעברה חל גידול של 24% בעסקאות שבוצעו בעזרת כרטיס אשראי לעומת השנה שקדמה לה. עם זאת, עוד היד נטויה. בערב חג המולד וביום החג עצמו, במרכולים וקניונים חל גידול של 57% ו-36% בהתאמה בעסקות שבוצעו על ידי גיהוץ כרטיס אשראי. אין ספק שהצלחה מסחרית זאת רק מדרבנת את בעלי העסקים השונים לאמץ את מוחם בניסיון לנצל את תום את מומנטום החג שנפל לידיהם.

על ידי שימוש במצב הפסיכולוגי בו שרויים הסינים בכל הקשור לחגים, התפתחה בסין במהלך השנים האחרונות מגמת צרכנית תואמת. אך אל דאגה, גם כאשר לוח השנה ריק מכל חג, ימצאו הסוחרים דרך לשחק עם לוח השנה והתאריכים השונים, על מנת ליצור את האווירה המיוחדת ולגרוף רווחים.

מעניין לציין שחג המולד תורם גם לפיתוח התעשייה הסינית. על פי נתוני המכס במדינה, הייצוא השנתי של מוצרים לחג המולד מגיע לכ-6.817 מיליארד דולר והם נמכרים ב-200 מדינות ברחבי העולם. כך הופכת סין האתאיסטית ליצרנית הגדולה ביותר של מוצרים לחג הנוצרי הנודע.

ג'ואו שו-יו', חוקרת תרבות מאוניברסיטת שאנדונג, אומרת כי "חג המולד שהחל כחג דתי מערבי, הפך בסין לחג חילוני וגם במנהגיו חלו שינויים רבים. הוא הפך אמתלה לחגיגות ולשחרור מתחים. במובן זה, החג הוא למעשה תוצאה של שימוש שונה הנעשה בו עקב שיקולים שונים".

עם זאת, לא הכול שבעי רצון. לפני מספר שנים השאלה האם נכון לציין את חג המולד עוררה סערה. מספר מרצים מהאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בסין הרימו קולם כשופר כנגד החג. לטענתם, התנגדות לתרבות המערבית היא חובה הכרחית למען תחיית התרבות הסינית המסורתית.

עם זאת, נראה שקשה יהיה להיאבק ב"השפעה מערבית" זאת. לדברי דר' צ'נג סיאו-ג'ואן, חוקרת תנ"ך באוניברסיטת הנאן, "חג המולד שבעבר עורר חילוקי דעות, הפך עם הזמן לדבר רגיל ומובן מאליו, תהליך המבטא את הפתיחות והסבלנות הסינית ההולכת וגדלה".

לדעתה, הפופולאריות לה זוכים חגים מערביים, דוגמת חג המולד, דווקא קשורה הדוקות למהותו. "הסיפור היפה אותו מבטא החג, המלא בחמימות אנושית ובחמלה, מדגיש את השמחה האישית. כל אלו מקלים על האדם לקבלו בברכה ובידיים פתוחות." לדבריה, על אף שלחגים הסיניים המסורתיים משמעות רבה, הרי שהם טומנים בחובם מטען רציני וכבד מדי ולכן עלולים לגרום לחלק מהאנשים לחוש עומס ולחץ. בראש השנה הסיני לדוגמה, על בני המשפחה להתקבץ יחדיו, כמו גם להעניק מתנות אחד לשני.

"תרבות היא לא רק העברה של מסורת, אלא גם יצירה של דברים חדשים. חגים הם אפשרות לדיאלוג בין תרבותי, המצריך פתיחות, הבנה וסובלנות בין עמים ותרבויות. רק כך ניתן יהיה לחזק את לשד החיוּת של התרבות", אומרת צ'נג.