אזרח כבוד: ראיון עם שגריר ישראל בסין

בטקס שנערך ב-6 ביולי העניק גֶה הונג-לין, ראש עיריית צ'נגדו, אזרחות כבוד לשגריר ישראל בסין, מר עמוס נדאי. לאחר שמסר לידיו את תעודת האזרחות והצמיד לדש חליפתו את תג הכבוד, שיבח ראש העיר המקומי את השגריר הישראלי על פעילותו ועל תרומתו הייחודית לפיתוחה של העיר צ'נגדו, בירת מחוז סצ'ואן, ולהידוק הקשרים בין סין לישראל.

נדאי, מצידו, הצטנע ואמר כי תואר הכבוד הוא פרי מאמציהם המשותפים של כל אנשי השגרירות הישראלית בסין. עמוס נדאי הוא השגריר הראשון בעולם שזוכה לקבל את תואר אזרחות הכבוד של אחת הערים הגדולות והחשובות בסין.

^{שגריר ישראל בסין, עמוס דנאי, בטקס קבלת אזרחות הכבוד מראש עיריית צ'נגדו}

במהלך השנים האחרונות נרקמה ידידות עמוקה בין ישראל לעיר צ'נגדו, בזכות מאמציה של השגרירות הישראלית, והשתיים משתפות פעולה בתחומים רבים ומגוונים. נדאי הבטיח להוסיף ולהשקיע את מירב המאמצים על מנת לעודד השקעות ישראליות בצ'נגדו ולפעול על מנת להדק את הקשרים בין שתי המדינות ולהגביר את שיתוף הפעולה בכל התחומים.

בראיון עם כתב האתר העברי של הרדיו הבינלאומי של סין דיבר השגריר הישראלי על פעילותו בסין. "אנחנו עובדים הרבה מאד בכל סין, אך הבעיה היא שסין היא מדינה עצומה בגודלה. אין לנו את הכוחות שיש לאמריקאים או לגרמנים, לכן אנחנו צריכים להתמקד במספר מוגבל של מקומות. יש מקומות שהיסטורית אנחנו נמצאים בהם ועובדים איתם בשיתוף פעולה נהדר, כמו שנחאי, שם פתחנו קונסוליה לפני 20 שנה בקירוב, גואנג-ג'ואו, שם נפתחה קונסוליה לפני שנה וחצי וחרבין, שהיסטורית יש לנו קשר מאד חזק עם תושביה.

"במקביל", אמר השגריר, "אנחנו בודקים היכן יכולה ישראל באמת לחולל איזשהו שינוי. אפשר לומר, בצניעות אמנם, שהאתגרים בפניהם עומדת צ'נגדו, שהם למעשה נגזרים מהאתגרים שסין כולה עומדת בפניהם, הם כאלה שחברות ותעשיות ישראליות יכולות לסייע בפתירתם. צ'נגדו עוברת תהליך מואץ של עיור שמשמש אתגר רציני על כל התשתיות בעיר. בנוסף, צ'נגדו, יותר מכל מקום אחר בסין, רוצה להפוך את התעשייה שלה לתעשייה נסמכת היי-טק, ובכל התחומים הללו ישראל יכולה להציע פתרונות."

 
^{השגריר הישראלי בראיון עם סי סיאוצ'י, כתב האתר העברי של CRI}

הוא הוסיף: "הפעם הראשונה שהגענו לצ'נגדו היתה ב-2008, כשרעידת האדמה פקדה את המחוז. אז עדיין לא היה בסיס, אך הנחנו את היסודות ולאט לאט בנינו מודל של שיתוף פעולה. שלוש שנים אחרי, ישראל אמנם כבר שם, אך אנחנו עדיין בשלב ראשוני. כשראש העיר העניק לי את תעודת הכבוד אמרתי כי אני גאה במה שהצלחנו לעשות, בנינו יחד משהו נפלא, אך הוא עדיין צעיר מאוד ויש לגדל ולפתח אותו, וזה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות."

כשהתבקש לספר מה הותיר עליו את הרושם העמוק ביותר במסגרת תפקידו כשגריר בסין אמר נדאי כי "להיות שגריר בסין זו פריבילגיה רצינית מאוד. העם הסיני הוא עם מיוחד והוא נמצא היום בתקופה מאוד מיוחדת, כמותה, לדעתי, לא היתה בהיסטוריה של האומות. בסוף השבוע האחרון נכחתי בכינוס בינלאומי למלחמה במידבור שנערך בקובוצ'י במונוגוליה הפנימית. שם הראו לנו פרויקט של 18 אלף קמ"ר, ואני בא ממדינה של 27 אלף קמ"ר. אז כל יום יש דברים שמרשימים אותי, מספיק להסתכל כאן מסביב למקום שבו אנחנו נמצאים ולדעת שלפני 5-7 שנים לא היה פה כמעט כלום."

בחזרה לשיתוף הפעולה עם צ'נגדו, סיפר השגריר על "שבוע ישראל" בצ'נגדו, פרויקט שנערך בנובמבר אשתקד, אותו יזם והפיק גיא קיבץ, קצין העיתונות ודובר שגרירות ישראל בסין. "אני חושב שזו הפעם הראשונה שפעילות בסדר גודל שכזה נערכה בצ'נגדו. השקענו יחד עם הממשלה המקומית 320 אלף דולר בפרויקט במסגרתו הבאנו לעיר הרבה מאוד תרבות מהאיכות הטובה והראוייה ביותר של מדינת ישראל כמו גיל שוחט, אחד הפסנתרנים הטובים בארץ ודן וולמן, מהבימאים והיוצרים החשובים של ישראל. הבאנו קבוצה מאוד מכובדת של אנשי עסקים לעשות סמינר עסקי. ביקרנו באוניברסיטאות בעיר ובאמת הצלחנו לעשות משהו אדיר וייחודי."

נדאי חתם את דבריו ואמר שהחלום שלו הוא להביא כמה שיותר סטודנטים סינים ללמוד בישראל. "המפגשים הכי נעימים הם עם הסטודנטים. בדומה לישראל, הסטודנטים הם דור העתיד של סין, מעניין אותי לשמוע מה מעניין אותם. אני נדהם מכמה שהנוער הסיני יודע על ישראל ונעים לי לשמוע כמה מעריכים אותנו."

לפני שנה וחצי פתח הטכניון בחיפה בית-ספר לתלמידי חוץ והקציב לשגרירות ישראל בסין 8 מלגות לסטודנטים סינים. "כיום עומדים בתור עשרות הורים שממתינים לשלוח את הילדים שלהם ללמוד בארץ, הכלל בגלל מה שאותם סטודנטים מספרים בבית. כששלחנו את הילדים האלה אני אמרתי שהשמונה האלה יהפכו מהר מאוד ל-800 או ל-8,000, אני באמת מאמין שזה אפשרי."

"אני חושב שהסטודנטים סינים רוצים לבוא לישראל. אני חושב שישראל היא אחד המקומות שבהם יש הערכה לסינים כמו שאין במקומות אחרים בעולם, ואני חושב שהצעירים הסינים שבאים מרגישים את זה טוב מאוד מהרגע הראשון, גם אם הם לא יודעים עברית. זה נובע לדעתי מהקשר הטוב של שני העמים שלנו, אותו קשר עליו דיברנו הרבה פעמים, שנינו עמים מאוד עתיקים עם היסטוריה ארוכה, עם תרבות מפוארת, עם הערכה רצינית בכל מה שקשור בחינוך, שני עמים שהקימו במהלך שישים השנים האחרונות דברים מדהימים."