הרצאתו של וואנג צ'ן בסמינר באוניברסיטת תל אביב

תרגום: קובי לוי

אדוני הנכבד נשיא האוניברסיטה,

גבירותיי ורבותיי, חברים יקרים:

אני שמח מאוד להיות כאן היום באוניברסיטת תל-אביב המפורסמת ולפגוש אתכם ידידיי, להיזכר ברעות בינינו, לנהל שיחה נינוחה על התפתחות קשרי הידידות בין סין לישראל ולשאת מבט אל העתיד של שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות מקרב לב למארגני האירוע בשם לשכת החדשות הממשלתית של סין.

לעם הסיני ולעם היהודי היסטוריה ארוכה ותרבות מפוארת, ושניהם מילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה האנושית. שני העמים ידעו ימים קשים בתולדותיהם, וגילו הזדהות האחד כלפי מצוקתו של האחר וסייעו זה לזה, במיוחד בתקופת מלחמת העולם השנייה, אז לחמו הסינים והיהודים נגד הפאשיזם וחלקו תחושות של ידידות וכבוד הדדי. אלה נעשו לסיפורים יפים המסופרים בפי כול, והפכו לבסיס המשותף לקשרים העמוקים בין תושבי שתי המדינות. לאורך ההיסטוריה הארוכה שלהם, חוו העם הסיני והעם היהודי מרורים וקשיים, אך הם נאבקו בעיקשות וללא חת, וכך סיגלו לעצמם תכונות אופי של מי שחותרים קדימה בלא לאות. כך תרמו היהודים והסינים תרומה יוצאת מן הכלל להתפתחות הציוויליזציה העולמית.

^{וואנג צ'ן מעניק 600 ספרים לאוניברסיטת תל אביב}

אף על פי שסין וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים לפני זמן לא רב, היחסים בין שתי המדינות התפתחו בצורה מעוררת התפעלות. במישור המדיני היחסים מתפתחים כשורה ונערכים ביקורים הדדיים תכופים של אישים רמי דרג. בשנת 2000 ביקר בישראל נשיא מדינתי גְ'יַאנְג דְזֶה-מין ובשנת 1999 ראש הוועדה המתמדת של הקונגרס העממי הלאומי לִי פֶּנג, זאת לצד מנהיגים אחרים שהגיעו לביקור בארצכם. הנשיאים יצחק הרצוג, עזר ויצמן ומשה קצב וראשי הממשלה יצחק רבין, בנימין נתניהו ואהוד אולמרט ביקרו בסין בתקופת כהונתם, ואילו הנשיא פרס נכח בטקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ין בשנת 2008. המגעים המדיניים רמי-הדרג אשר נערכים תכופות קידמו בצורה ניכרת את הקשרים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות במגוון תחומים ובהם: מסחר, מדע וטכנולוגיה, תרבות, חקלאות תיירות ופולקלור. אלה הובילו להישגים יפים, והביאו לשני העמים תועלת ממשית. המגעים האיצו את הפיתוח הסוציו-אקונומי בשתי המדינות וכן תרמו להתפתחות השלום והיציבות העולמיים והאזוריים. קשרים טובים בין סין לישראל הם נכס יקר לשתי המדינות ולתושביהן. יש בהם כדי להועיל לתושבי שתי המדינות וכדי להוות בסיס חשוב לקידום הציוויליזציה האנושית.

השנה אנו מציינים 60 שנים להקמת הרפובליקה העממית של סין, ובארצי נערכים אירועים חגיגיים לציון היום הזה. כדי לגרום לידידינו בישראל להבין טוב יותר את סין, ברצוני לנצל את ההזדמנות שניתנה לי כאן ולערוך לפניכם סקירה קצרה. העם הסיני ניהל מאבקים אמיצים וחסרי פשרות בהתנגדות לפלישות ולדיכוי, הקים את הרפובליקה העממית של סין, ועלה על דרך המלך להגשמת מדינה משגשגת ובעלת עוצמה ולהבטחת חיי רווחה לתושבים. במיוחד מאז שנת 1978, העם הסיני הולך לאורך הדרך שהתווה מר דֶנג סיאו-פּינג, אשר מטרתה לבנות סוציאליזם בעל מאפיינים סיניים ולקדם בלא לאות את הרפורמות ואת מדיניות הדלת הפתוחה ולערוך מודרניזציה. דרך זו הביאה עימה תוצאות הזוכות לתהודה חובקת עולם. ב-30 השנים האחרונות, אנו מחוללים בהצלחה מהפך בקנה מידה היסטורי ועוברים משיטה של כלכלה ריכוזית לשיטה של כלכלת שוק סוציאליסטית. מדובר בשינוי בקנה מידה היסטורי ממצב של סגירות או סגירות למחצה למצב של פתיחות מוחלטת. הכלכלה הלאומית של סין שומרת על מגמה חיובית ומתמדת של פיתוח בריא, מהיר ורציף. עוצמתה הכוללת של המדינה גדלה באורח ניכר ורמת החיים של התושבים עלתה באופן מהותי. סין מבטיחה כי כל אדם יהיה אדון בביתו, ומצליחה לענות בצורה מספקת על הצרכים התרבותיים והרוחניים הגדלים והולכים של תושביה. במבט לאחור על התהליכים ההיסטוריים שהתחוללו ב-60 השנים האחרונות, אין לנו ספק אמנם כי ביצענו שגיאות וכי עלינו להפיק לקחים, אך בסופו של דבר אנו מסתמכים על כוחנו ונוקטים בגישה ריאלית כדי לתקן שגיאות אלה. אנו נוברים בתוך ניסיוננו ותרים אחר דרך שתהלום את סין, תעודד את פיתוח המדינה ותזכה לתמיכת הציבור. 60 שנים של מאבקים וקשיים, 60 שנים של חיפושים ותהליכי פיתוח מראים כי המפלגה שלנו, המדינה שלנו והעם שלנו צועדים אט אט לעבר בשלות.

^{הסמינר באוניברסיטת תל אביב}

ההישגים של סין החדשה ב-60 שנותיה אינם מסתכמים אך ורק בהישגים חומריים ומוחשיים, אלא הם מגלמים בתוכם את המנטליות ואת התבונה של העם הסיני. במאמצים של כמה דורות תרנו אחר דרך הסוציאליזם הסיני וסללנו אותה, וכך נוצר דפוס הפיתוח של הסוציאליזם הסיני. דרך זו הגשימה את החלום של העם הסיני בדורות האחרונים למדינה חזקה שתושביה חיים ברווחה. היא ממריצה ומפיחה חיים חדשים בעם עתיק ומציבה אותו עומד איתן בחלק המזרחי של העולם.

יעדי המאבק של העם הסיני מעתה ואילך הם להשלים את תהליכי המודרניזציה עד מחצית המאה הנוכחית ולבנות את סין כמדינה סוציאליסטית מודרנית, חזקה, משגשגת, דמוקרטית, מתורבתת והרמונית. העם הסיני נכון ללכת שכם אל שכם עם כל עמי העולם שוחרי השלום ולרתום את עוצמתו ואת תבונתו למען השלום והפיתוח בעולם ולמען עתיד טוב יותר למין האנושי. כדי לממש את יעדי המאבק הנעלים האלה, אנו דבקים בעקרונות ההליכה בדרך הסוציאליזם הסיני, בדרך הפיתוח המדעי, הפיתוח בדרכי שלום, הפיתוח באמצעות שיתוף פעולה והפיתוח ההרמוני. על בסיס הניסיון שנצבר בהתפתחות של סין עד כה, העלינו את תפיסת הפיתוח המדעי. תפיסה זו פירושה בראש ובראשונה פיתוח אשר שם את האדם במרכז. דרישתה היסודית היא תיאום מלא ובר-קיימא, והיא תצא אל הפועל באמצעות תכנון רב מערכתי. בבואנו לנהל את ענייני המדינה ולהוביל לשגשוג, עלינו לראות בפיתוח את הציווי הראשון במעלה. עלינו לשחרר ולפתח בהתמדה את כוחות הייצור החברתיים. יישום ופיתוח האינטרסים הבסיסיים של המוני העם, כמו גם השמירה עליהם, הם נקודת המוצא ונקודת הסיום בבואנו לנהל את ענייני המדינה. עלינו לכבד את מעמד האזרחי של התושבים, לערוב לכל הזכויות והאינטרסים שלהם, להאיץ את הפיתוח לטובת הכלל ולנקוט מדיניות של פיתוח למען העם, פיתוח שנשען על העם, ופיתוח שמפירותיו ייהנה כל העם. עלינו לקדם בצורה מקיפה את בניית הכלכלה, הפוליטיקה, התרבות והחברה בסין ולהניע את כל החוליות ואת התיאום הכלל-תחומי בבניית המודרניזציה.