הציור הסיני - חלק ד'

מאת: המוזיאון הדיגיטלי לאמנויות ומדעים תרגום: תרצה ערב

בתקופת חמש השושלות ועשר הממלכות (907-960), תקופת הפיצול לאחר שושלת טאנג, התרחב ללא הרף מבחר הנושאים שעמדו לרשות הציירים: סיפורים שנלקחו מעולם הדת, סיפורים היסטוריים וכן תיאור חיי היומיום של המשכילים הפכו לנושאי ציור מקובלים באותה תקופה. הציירים הקדישו תשומת לב רבה לתיאור הדמויות, ויכולתם הביצועית השתפרה ללא הרף. בציורים של זרם הגונגבי (הזרם הריאליסטי) התווספו פרטים רבים, ושילוב הצבעים הפך עדין ועשיר יותר מבעבר. בציורי הדיו, מלבד עצם העובדה שהיצירות עצמן גדלו בצורה ניכרת, החל להתפשט גם זרם סיה-יי – הזרם האימפרסיוניסטי. מלבד זאת, ציירי חמש השושלות חידשו ציורים של ציירים מפורסמים מתקופות קדומות יותר – ביניהם יצירותיו של גו קאי-ג'ה שצויירו מחדש על ידי גו הונג-ג'ונג, יצירות שהשתמרו עד ימינו.

ציורי הדמויות בתקופת חמש השושלות התפתחו מאוד. ביצירות רבות הרקע בציורי הדמויות, נשיות בעיקר, הוא חיי הכפר או נופים. הדמויות הנשיות ריתקו את ציירי חמש השושלות; הצייר דו סיאו התמקד בנשים מתנדנדות בנדנדות או תופסות פרפרים, ואילו ג'ואו וונג'ו' צייר אותן בשעה שהן מסתפרות, רוקדות, כובסות או מגהצות. מלבד אלה, גם טיולי האביב של בני האצולה זכו לתיעוד וצוירו בידי ציירים שונים. עולם הציור, בדומה ליצירות הספרות של אותה תקופה, התחלק ליצירות שהתמקדו במאפיינים המקומיים של האזור שבו נוצרו או בחיי העושר של האצילים העירונים.

הציורים הדתיים השתנו גם הם בתקופת חמש השושלות. בציורים הבודהיסטיים נראות עדיין דמויות בודהא חמורות סבר, אך אלה מתייחדים בתיאור נזירים פשוטים העסוקים בעבודות קודש. החילון שהחל בתקופות הקודמות נראה גם בציורים הטאואיסטים.

ייחוד נוסף של הציורים מתקופת חמש השושלות הוא פרוטרטים של אנשי המעמד הגבוה. וואנג ג'יין, מלך שוּ המוקדמת (אזור סצ'ואן של היום) ציווה על ציורם של פקידי הממשל, פלגשים ובני משפחת המלוכה, שחלקם נשמרו עד ימינו. מתקופה מאוחרת יותר נשמרו פרוטרטים של מלך שו המאוחרת בהיכל הגדול של מקדש דה-שנג-צה שבצ'נגדו, כמו גם תמונות של נסיכי שוּ ומלכים אחרים. כל אלה מצביעים על ערכם העולה של הפרוטרטים באותה תקופה.

^{פרט מ"הרים בקיץ מחכים לחציה". אסכולת ציורי הנוף של ג'יאנגנאן}

אך אין ספק כי ההתפתחות המשמעותית ביותר הייתה בציורי הנוף. בתקופת חמש השושלות בחירת חומרי הגלם וטכניקות הציור השתפרו בצורה ניכרת, והז'אנר היה בעיצומו של תהליך התבססות. בתקופה זו חיו גם ארבעה ציירים מפורסמים שנכנסו לפנתיאון ציירי הנוף הגדולים של סין. ג'ין האו וגואן טונג מייצגים את האסכולה הצפונית, שעוסקת בהרים עצומים ונהרות רחבי ידיים. דונג יואן וג'ו' ראן מייצגים לעומת זאת את אסכולת ג'יאנגנאן (האזור שמדרום לאפיקים התחתונים של היאנגצה), שמתמקדת בנופים השטוחים והפשוטים של האזור, ואת השינויים בין אור לחושך, רוח וגשם. גם ציורי הנוף בדיו התפתחו מאוד בתקופה זו.

בתקופת חמש השושלות אפשר לראות את עלייתו של ציור הציפורים והפרחים, שהתחלק לשתי אסכולות מרכזיות. הואנג צ'ו'אן ממערב סצ'ואן מייצג אסכולה אחת, שהתרכזה בציור פרחים וציפורים נדירים. טכניקת הציור באסכולה זו מדוקדקת, ועל מנת לתת להם את הברק האחרון הם עברו שטיפת דיו עדינה. אסכולת ג'יאנגנאן התמקדה בציפורי מים וצמחי בר. רבים מציורים אלה צוירו בדיו, והצבעים בהם מעטים.

^{סקיצות של ציפורים נדירות, הואנג צ'ו'אן}

ציירים מתקופת חמש השושלות ומקצת מיצירותיהם המפורסמות

ג'ינג האו (923－936) Jing Hao ,,荆浩. סקיצה של הר לו (בסינית: 匡庐图, Kuanglutu);
גואנ טונג (907-960 בקירוב) 关仝, Guan Tong. פלגים והרים ממתינים לחצייה (בסינית: 山溪待渡图, Shanxi daidu tu), טיול במעבר הרים (בסינית: 关山行旅图, Guanshan Xingyoutu)
דונג יואן (?-962 בקירוב) 董源, Dong Yuan. הרים בקיץ מחכים לחצייה (בסינית:夏景山口待渡图, Xiajing Shankou Daidutu)
ג'ו' ראן, 巨然, Ju Ran. נוף של אינסוף גאיות ועצי אורן (בסינית: 万壑松风图, Wanhe Songfengtu).
הואנג צ'ו'אן (903-965) 黄筌, Huang Quan. סקיצות של ציפורים נדירות (בסינית: 写生珍禽图, Xiesheng zhenqintu)
סו' סי, 徐熙, Xu Xi. שפירית על פרח סויה (בסינית: Qingtingtu 豆花蜻蜓图, Douhua)
גו הונג-ג'ונג (910-980 בקירוב) 顾闳中, Gu Hongzhong. המשתה בשנת האנסי (בסינית: ,韩熙载夜宴图, Hanxizai Yeyantu)
ג'ואו וונג'ו', 周文矩, Zhou Wenju. עולם הספר (בסינית: 文苑图, Wenyuantu)