הציור הסיני - חלק ב'

נהוג לראות בציורים מתקופת שש השושלות (220-589 לספירה) את היצירות הראשונות בסין שהיה להן מעמד של אמנות יפה. אמנם, הציורים הראשונים הופיעו יותר מאלף שנים קודם לכן, אך אלה נועדו בעיקר לעבודות פולחניות או לקישוט קברים. בתקופת שש השושלות חלו מספר שינויים שהשפיעו גם על מעמדו ותפקידו של הציור: ראשית, מעמד האצילים-משכילים שהתגבש באותה תקופה פיתח הערצה לציורים של אמנים מפורסמים, וגרם לתופעה חדשה ולא מוכרת עד אז: האמנים החלו לחתום על יצירותיהם. ג'אנג ייניואן, משכיל משושלת טאנג, מציין בספרו "תולדות הציור" כי בתקופה זו פעלו ברחבי סין יותר ממאה ציירים מפורסמים. עבודותיהם זכו להערכה מבני דורם שקנו והפיצו אותן, אך מכיוון שהשתמרו רק מספר העתקים מאוחרים של יצירות מתקופת שש השושלות קשה להעריך ולקבוע את מאפייניהן.

שנית, חל שינוי בחמרי הגלם. לצד ציורי הקיר, ציורי ה-"לכה" (שהתבססו על זהב, כסף וצדפות), ציורי אבנים ולבנים, החלו לצייר גם על מגילות משי ונייר. ציורים אלה, שיצאו מידם של האמנים המפורסמים, נאספו והופצו בין האצילים. מגילות המשי והנייר הפכו ברבות הימים ליצירות החשובות ביותר מאותה תקופה.

שלישית, האספנים הפרטיים ואוצרי חצרות המלוכה לא הסתפקו רק באיסוף היצירות אלא גם מיינו, העריכו וקיטלגו אותן. בזכות מפעלי תיעוד אלה הסירו האספנים את הלוט מעל ההיסטוריה המוקדמת של הציור בסין ואיפשרו לדורות הבאים אחריהם להתוודע לציורים שנוצרו באותה תקופה. משום כך, בבואנו לסקור את ההיסטוריה של הציור הסיני עלינו להתחיל בתקופה זו, תקופת שש השושלות.

^{שני חלקים מתוך שלושה של "נימפות נהר לואו". ציורי הנוף עדיין לא פרופורציונאליים לדמויות}

תקופת שש השושלות היא התקופה הראשונה שבה החלו להתקבע החוקים הבסיסיים שעל פיהם ימשיכו לצייר מאות שנים לאחר מכן. ציורי הדמויות הגיעו אז לרמה גבוהה, וכמה מן הציירים המפורסמים אימצו לעצמם סגנון מובחן, לדוגמא: גוּ קָאיגְ'ה מג'ין המזרחית, לוּ טָאנְוֶוי מליוסונג, ג'אנג סנגיאו מצ'י הדרומית ויאנג דזה-הואה וצאו ג'ונגדה מצ'י הצפונית. קשת הנושאים של הציורים הייתה רחבה: רוב הציורים יועדו לחצרות המלוכה או למטרות למטרות דתיות (בודהיסטיות), אך לצידם הופיעו גם ציורים ששילבו מלל כמו גם ציורים שתיארו את חיי היומיום. כאשר משווים את ציורי שש הממלכות לציורים מתקופות קודמות, נוכחים לראות כי יכולת ההבעה השתפרה בהם לאין היכר– הקווים הפשטניים הפכו למעודנים, הדמויות למדוייקות ותשומת לב רבה הושמה על חיוּת הציורים.

גם סגנונות הציור התרבו בתקופה זו, והאמנים המפורסמים נבדלו זה מזה בסגנונות המיוחדים להם. בשש הממלכות החל להתפתח גם ז'אנר ציורי הנוף, אך זה עדיין לא הגיע לשיאו. בציורי הנוף ניכרו המאפיינים היחודיים לתמונות נוף סיניות, כמו "תמונת הר לו" של גו קאיג'ה, אך הקומפוזיציה ואופן תיאור העצמים נשארו עדיין ילדותיים. "האנשים גדולים מן ההר והמים לא זורמים", ההרים נראים "כמו מסרקים" ואילו העצים והאבנים – "כמו בגדים" כפי שתיארו את ציורי הנוף של שש השושלות בתקופות מאוחרות יותר.

^{פרט מ"נימפות נהר לואו", גו קאיג'ה}

כפי שהזכרנו, לא הגיעו אלינו יצירות מקוריות משש הממלכות, אלא רק העתקים של יצירות מפורסמות שמשקפים חלק מהמאפיינים היחודיים של התקופה. זהו אמנם מדגם קטן ולא מייצג, אך הוא מאפשר לחוקרים בני זמננו להעריך באופן כללי את סגנון יצירות אלה. חלק מההעתקים שהשתמרו נוצרו בתקופה קרובה יחסית לשש השושלות, והם נאמנים למקור ורמתם גבוהה יחסית. בין ההעתקים המפורסמים אפשר למנות את "נשות הארמון", "הנשים העדינות והאהובות", ו-"נימפות נהר לואו" של גו קאיג'ה. יצירות אלה נבדלות ביניהן במצב השתמרותן ובערכן האמנותי.

ידוע לנו כי בתקופת שש השושלות העריצו ציורים המלווים בטקסטים, אך העדויות הממשיות לכך מעטות. העדויות היחידות המצויות בידינו הן ציורים מתקופת שושלת טאנג המתארים את התופעה, אך מהם ניתן ללמוד על התופעה הכללית.

לסיכום ניתן לומר כי בתקופת שש השושלות הפך הציור לענף חשוב באמנות הסינית. בתקופה זו ציורי האנשים והחיות גובשו והתעדנו, אך ציורי הנוף שהופיעו באותה תקופה עדיין היו בחיתוליהם.

ציירים מתקופת שש השושלות

גו קאיג'ה 顾皑之 Gu Aizhi
דאי ווי Dai Wei 戴违
לו טאן-ווי 陆探微 Lu Tanwei
ג'אנג דזנגווי Zhang Zengwei 张僧韩
יאנג דזה-הואה Yang Zihua 杨子华
צאו ג'ונג-דה 曹仲达Cao Zhongda
טיין סנג-ליאנג Sengliang Tian 田僧亮

יצירות מפורסמות של הצייר גו קאיג'ה מג'ין המזרחית (העתקים)

נשות הארמון 女史箴图卷, באנגלית: Admonitions of the Instructress to the Palace Ladies
הנשים העדינות והאהובות 列女仁智图卷 באנגלית: Wise and Benevolent Women
נימפות נהר לואו  洛神赋图卷 באנגלית: Nymph of the Luo River
הר לו 庐山图 באנגלית: Lu Mountain