ספר השירים: שירים מהארמון ומהשדה

"ספר השירים" (Shijing, בסינית: 诗经), קובץ השירים הראשון בסין, הופיע במאה ה-7 לפנה"ס. בין השירים המצויים בו אפשר למנות אפוסים, שירים סאטירים, פואמות, שירי אהבה, שירי מלחמה ושירי הלל. אף על פי שלא נכתב בידי אדם אחד, הוא יצא מאות שנים לפני האפוסים המפורסמים של הומרוס מיוון העתיקה.

בקובץ מאוגדים 305 שירים שנוצרו לאורך כ-500 שנים: מתחילת שושלת ג'וֹאוּ המערבית (המאה ה-11 לפנה"ס) ועד לאמצע תקופת האביב והסתיו (המאה ה-7 לפנה"ס). הספר מתחלק לשלושה חלקים: פֶנְג (Feng, בסינית: 风), יָה (Ya, בסינית:雅) וסוֹנְג (Song, בסינית: 颂). בחלק הראשון מופיעים 160 שירי עם שנאספו מ-15 המדינות העתיקות. בחלק השני קובצו 105 השירים שחוברו בעיקר בחצר הארמון של מדינת ג'וֹאוּ וסביבתה, ובחלק השלישי מופיעים שירים טקסיים שבוצעו על ידי מלכי המדינות. שירים אלה מהללים את הישגיהם האדירים של האבות ואת כוחם האדיר של הרוחות והאלים. 40 השירים המופיעים בחלק האחרון כוללים מזמורים ושירים טקסיים אחרים.

השפה שבה נכתבו היצירות מלאה חיים. לשירים הייתה במקור מנגינה, ואף על פי שזו כבר אבדה, עדיין מרגישים את אופיה המוזיקלי של השפה מקריאים את השירה. מבחינת התוכן, פרק שירי העם (פֶנְג) הוא החלק המרתק ביותר בספר; שירים אלה הם העדות היחידה כמעט שנותרה מחיי העם באותה תקופה. הם מייצגים את עושר השירה העממית בשושלת ג'ואו, ומשקפים את חיי היומיום של האזרחים הפשוטים.

השירים נכתבו לצורך שלושה שימושים עיקריים: בידור; הקראה בטקסים, בחגים ובאירועים רשמיים והבעת דעתו של המחבר בנושאים מדיניים או חברתיים. במהלך השנים הפך "ספר השירים" לאחד מספרי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב החינוך האריסטוקרטי ולמרכיב הכרחי בטיפוחם של בני האצולה, ומכאן זכה למעמד של אחת הקלאסיקות החשובות ביותר בסין. אחת ממטרותיו של לימוד הספר הייתה העשרת השפה, יכולת שנדרשה במיוחד במפגשים חברתיים, לעיתים היו המלומדים מצטטים שורה מספר השירים וכך רמזו על דעתם.

^{שירי אהבה ומלחמה. ספר השירים}

"ספר השירים" הוא אבן דרך מוקדמת וראשונה במעלה בהתפתחות הספרות הסינית. תכניו משקפים את חיי החברה הסינית הקדומה על כל היבטיה: עמל ואהבה, מלחמה ועבודות כפייה, דיכוי ומרד, טקסים וחתונות, פולחן אבות ומשתאות, ועד אסטרונומיה, טופוגרפיה, בעלי חיים וצמחיה. "ספר השירים" הוא קורפוס של השפה הסינית מהמאות ה-11 עד ה-7 לפנה"ס.