CRI Online
 

אם האופרות הסיניות

GMT+08:00 || 2009-09-19 16:57:32        

מאת: CRI תרגום: תרצה ערב עריכה: סוּ' גֶ'ה-פִּינְג

ב-18 במאי 2001, כאשר ארגון אונסק"ו הכריז בפריס על הרשימה הראשונה של "יצירות מופת של המורשת האוראלית והלא-חומרית של המין האנושי", אופרת קון הפכה את סין לאחת מ-19 מדינות שזכו להימנות על רשימה זו.

האופרה נקראת על שם העיר קוּנְשַאן שבתחום המוניציפאלי של העיר סוּג'וֹאוּ אשר במחוז גְ'יַאנְגְסוּ. האופרה, שנוצרה בסוף שושלת יואן-תחילת שושלת מינג, ולה היסטוריה בת למעלה מ-600 שנים, היא אחת האופרות העתיקות בסין ואף בעולם כולו. מסיבה זו היא נהנית מהכינוי "אם כל האופרות".

 המאפיין הבולט ביותר של אופרת קון הם מזגה הסוער ותנועותיהם העדינות של השחקנים. הריקודים באופרה יורשים מסורת עתיקה של ריקודי עם וריקודים של חצר המלוכה. ההופעות הועלו על בימות במשך שנים ארוכות, וכך הצטבר ניסיון עשיר השוזר בקשר הדוק שירה, דקלום וריקוד. הן ענו על הצורך למחזה עלילתי, וכך יצרו הופעות ריקוד רבות המתמקדות בהצגת סיפור. כשאלה השתלבו עם המשחק, נוצרו רגעי קסם אופראיים בעלי אופי סיפורי בולט.

מילות השירים מלומדות ואלגנטיות ומושרות בקסם המעורר רוממות רוח. לדוגמא, השיר "האהבה ההולמת" מהפרק "הביתן הארוך" שבמחזה "קורות האגף המערבי": "שמי עננים תכולים, אדמת פרחים צהובים, רוח מערבית משתוללת ואווזי הצפון עפים דרומה. עת שחר מי צבע את היער הקפוא בצבעי השכרות, אם לא דמעותיהם של העזובים?"

1 2
עוד בנושא
תגובות