CRI Online
 

איך לנווט בג'ונגל הקולינרי של בייג'ין? הישראלים החיים בעיר ממליצים

GMT+08:00 || 2016-03-09 11:21:12        

מאת: אופיר דור

ממסעדות רב מפלסיות מהודרות עם מערכת כריזה שמודיעה לממתינים כי מקומם התפנה ועד למטבחים צפופים בסמטאות אחוריות שבהם שני שולחנות וכמה כיסאות פלסטיק בלבד. בבייג'ין אתה אף פעם לא נמצא במרחק של יותר מכמה צעדים ממקום שמגיש אוכל.

ואם המסעדות לא מספיקות, בייג'ין משופעת גם באינספור דוכני רחוב שמציעים החל מיוגורט תוצרת בית, דרך חטיפים כמו ג'יין בינג (jianbing, בסינית: 煎饼), פנקייקים פיקנטים שהסינים אוכלים לארוחת בוקר, ועד לנקניקיות על מקל ושיפודי בשר מתובלים היטב.

דוכן ג'יין בינג

לא ברור כיצד מצליחים הסינים לשמור על גזרה רזה יחסית על אף התאווה שלהם למזון. מי שירצה לחזות בתאווה זו מוזמן להגיע באחד מערבי סוף השבוע אל רחוב גוי ג'יה (gui jie, 簋街, מילולית: רחוב הצללים), רצועה עמוסת ניאונים של קילומטר וחצי ליד תחנת הרכבת התחתית ביי סין צ'יאו (Beixinqiao, 北新桥站) שלאורכה יותר מ-100 מסעדות.

האוכל כאן גס יחסית ולא תמיד ערב לחך המערבי ובתפריטים תמצאו הפתעות כמו מרק צבים, אך זהו מיקום אידאלי לחזות בהמוני הסינים מזמינים וזוללים בהתלהבות כמויות מזון גדולות בהרבה מכפי שניתן היה לשאר. את זמן ההמתנה עד שיתפנה שולחן נהוג להעביר בפיצוח גרעינים על המדרכה בחוץ.

"חמור מגולגל" או תפוחי אדמה מצופים בסוכר

המסעדות בבייג'ין יכולות לספק חוויות קולינריות בלתי נשכחות אך גם לגרום למפחי נפש בעקבות מפגש עם מנות שנראות בלתי אכילות (אף שהסינים דווקא אוכלים אותן בהנאה). כדי לכוון את התיירים המגיעים לבייג'ין למקומות הטעימים, חזרנו בפעם השלישית אל הישראלים החיים בעיר.

גלי זוהר, מנחה תוכניות רדיו ומפיקת טלוויזיה המתוגררת כבר 12 שנה בבייג'ין, ממליצה לתיירים לעשות את "טבילת האש" הראשונה במתחמי המזון המהיר של הקניונים והשווקים הגדולים (בסינית: סיאו שה ג'ונג סין, 小食中心). מתחמים כאלה אפשר למצוא למשל מול רפלס סנטר בדונג ג'י מן ובתוך שוק הפנינים (בסינית: הונג צ'יאו, 北京红桥) ושוק טיין יי (בסינית: Tianyi, 天意市场).

"אפשר למצוא שם דוכנים שמגישים אוכל מהמחוזות השונים בסין ולכן זו הזדמנות להתנסות במגוון רחב של מנות ולבדוק מה טעים לך. האוכל נמצא ממש מולך ואתה יכול להצביע על מה בדיוק אתה רוצה וכך להתגבר על מכשול השפה", מסבירה זוהר."כדאי להגיע בשעות שבהן הסינים אוכלים כי אז השולחנות יהיו עמוסים ואפשר יהיה להסתכל על המנות שאחרים מזמינים ולבקש אותן. מבחינת הסינים זה לא בעייתי שמצביעים על מה שהם אוכלים. אפשר אפילו להצטייד בפנקס קטן ולבקש מהמוכרים לרשום לנו את שמות המנות שאהבנו לפעם הבאה".

הסינים אוכלים ארוחת בוקר בדרך כלל בין שבע לתשע. ארוחת צהריים מתחילה מוקדם יחסית, בסביבות 11:30, ונגמרת עד 13:30 וארוחת ערב הם אוכלים לרוב בין שש לשמונה.

מעבר למתחמי המזון המהיר, ממליצה זוהר למי שמגיע בחורף לבייג'ין לנסוע לצומת דיאן מן. "בפינה הצפון-מזרחית של הצומת יש חנות מפורסמת שקולה בחורף ערמונים. אפשר לזהות אותה לפי התור הארוך של 300-400 איש שמשתרך בכניסה (שם המקום בסינית: 秋栗香, הכתובת באנגלית: 2 Di'anmen Xi Dajie ). בפינה המנוגדת של הצומת יש דוכן למכירה של בטטות קלויות שגם הוא מוצלח ופופולארי מאוד", היא אומרת.

חטיפים סינים. "חמור מגוגל" מלפנים

כדי לטעום חטיפים בייג'ינאיים מסורתים, מציעה זוהר לנסות את מסעדת HuGuoSi XiaoChi (בסינית: 护国寺小吃) ליד פארק הואו-האי. בין המנות כאן אפשר למצוא "חמור מגולגל" (בסינית: לו' דה גון – 驴打滚), רול של אורז דביק ממולא בממרח שעועית אדומה, סנדוויץ' עם בקר וכוסברה או שילוב קטלני של כוס תה עם תפוחי אדמה מצופים סוכר.

עור ברווז עם סוכריות קופצות

המאכל המזוהה ביותר עם בייג'ין הוא ללא ספק הברווז פקינג (בסינית: בייג'ין קאו-יה, Beijing Kaoya, 北京烤鸭), מנה חגיגית שהאתר האפינגטון פוסט דירג בעבר במקום הראשון ברשימת עשרת המאכלים שצריך לנסות לפני שמתים.

אופן הכנת המנה שוכלל לאורך מאות שנים כדי להגיע לפריכות מקסימלית של הברווז. לאחר השחיטה מוזרם אל גוף הברווז אוויר בקשית כדי להפריד את העור מהשומן. לאחר מכן נטבל הברווז בסירופ מלטוז (סוכר לתת), נחלט במים רותחים, מיובש במשך 24 שעות ונצלה כשהוא תלוי על וו בטמפרטורה של 270 מעלות ל-30-40 דקות.

הברווז הצלוי נחתך לרוב ליד שולחן הסועדים ומוגש לצד פנקיקים דקים במיוחד, ירקות חתוכים כמו בצל ירוק ומלפפון, רוטב מבוסס סויה, סוכר ולעיתים אפילו סוכריות קופצות. הדרך המקובלת לאכול את הברווז היא לטבול את חתיכות הבשר והעור ברוטב, לעטוף אותן בפנקיק יחד עם ירקות ולאכול כרול קטן שממש נמס בפה.

אדם דיסנצ'יק, איש מערכות מידע שחי שנתיים וחצי בבייג'ין, ממליץ לנסות את המנה ברשת המסעדות Dadong Roast Duck (בסינית: 大董烤鸭店), שמתהדרת בתפריט של 160 עמודים ובהבטחה שבשר הברווז אצלה רזה יותר. "מעבר לכך שמדובר במסעדה מצוינת, הברווז שם זול יותר בהשוואה למקומות אחרים ברמה הזו בעיר", מסביר דיסנצ'יק.

לעומת זאת, איליה צרמניך, מנהל בית ספר לסינית ו-7 שנים בסין, ממליץ לנסות את הברווז הממכר דווקא במסעדתHua jia Yi yuan (בסינית: 花家怡园)."זאת מסעדה גדולה עם חצרות פנימיות רבות, שיש בה גם הופעות מוזיקה מעניינות", אומר צרמניך. "הכל טעים שם אבל במיוחד כדאי לאכול את הפקינג דאק".

ברווז פקינג בדה דונג

 

אך עם כל הכבוד לברווז פקינג, המאכל הפופולארי ביותר במסעדות בייג'ין הוא כנראה ההוט פוט ( בסינית: חו גואו, 火锅, מילולית: "קדרה באש"), מנה שהביאו איתם המונגולים לסין לפני יותר מ-1,000 שנה.

העיקרון הבסיסי כאן פשוט: במרכז השולחן מונחות קדרות שבהן מורתחים צירים בטעמים שונים והסועדים הם אלו שמבשלים את הבשר, הירקות, האיטריות ומאכלי הים שהזמינו בתוכן. בבייג'ין יש ככל הנראה אלפי מסעדות שמגישות הוט פוט אך רבים מהמערביים החיים בעיר מדרגים במקום הראשון את רשת Hai Di Lao (בסינית: 海底捞火锅). האטרקציה הגדולה כאן היא הדלפק הגדוש בממרחים שונים שכל סועד יכול לרקוח מהן תערובת רטבים אישית. את הארוחה נהוג להתחיל בנשנוש פרוסות אבטיח ותפוזים סינים.

הוט פוט בהאי די לאו

פטריות ללא הפסקה

המטבח הסיני אינו עשוי מקשה אחת וההבדלים בין הבישול באזורים שונים אדירים. אחד מהמטבחים הסינים המעניינים ביותר, וכנראה גם אחד החריפים ביותר, הוא המטבח של מחוז יונאן בדרום-מערב סין, שזוכה לייצוג מכובד מאוד בבייג'ין. המטבח היונני משלב את מסורות הבישול של המיעוטים הרבים החיים במחוז ולכן שונה מכל מה שמדמיינים כשחושבים על אוכל סיני .

"הבישול היונני עושה שימוש רב בפטריות. יצא לי לבקר בשווקים ביונאן ויש שם אינספור סוגים של פטריות", מסביר דגן שני, בעל חברת מדיה המתגורר כ-10 שנים בבייג'ין. "מסעדה יוננית שאני מאוד אוהב היאMiddle 8 (בסינית: ZhongBaLou) בלב רובע הקניות והבילויים סן לי טון, שמגישה אוכל מאוד מעוצב ומוקפד. התפריט שם מלא בכל כך הרבה צילומים מדהימים ולכן לוקח המון זמן להחליט מה להזמין. בסין השפים לא מפורסמים כמו במערב ולרוב נשארים אנונימיים כך שאי אפשר לדעת מי עומד מאחורי המנות המצוינות האלו".

שימי עזר, מנהל המדיה החברתית בשגרירות ישראל בבייג'ין, המתגורר כבר ארבע וחצי שנים בעיר, ממליץ על מסעדה יונאנית אחרת, In & Out Lijiang Theme (בסינית: 一坐一忘), שממוקמת גם היא בסן לי טון. "מעבר לאוכל הטעים, עבורי הייחוד של המסעדה הוא בתפריט ובסגנון הידידותי שלה. זה מקום שגם אחיינים שלי בני ה-13 התחברו אליו", אומר עזר.

אוכל יונני במידל 8

יש גם המבורגר ופיצה

גם מי שמתגעגע לאוכל המערבי יוכל למצוא בבייג'ין אופציות מצוינות, כראוי לעיר שהופכת בהדרגה ליותר קוסמופוליטית. מבין שפע המסעדות בבייג'ין המגישות פיצות והמבורגרים ממליצה אפרת חן, אם לשלושה, הגרה בעיר שנה וחצי ועובדת בנספחות הצבאית של שגרירות ישראל, על שני שמות מפורסמים מאוד בסצינת הקולינריה המקומית.

"רשת הפיצריות האהובה עלינו נקראת Kro's nest (בסינית: 乌巢). אלו מסעדות ענקיות שמגישות בנוסף לפיצות גם סלטים מעולים. מבחינת בשר אני ממליצה בחום על המסעדות של Home Plate BARBEQUE (בסינית: 本垒美式烤肉), שהייחוד שלהן הוא בכך שהן מיישנות את הבשר בעצמן", אומרת חן. "שתי המסעדות יכולות מאוד להתאים למשפחות עם ילדים שלא תמיד מתחברים לאוכל הסיני".

הבשר של הום פלייט

לחובבי הבריאות מירב כהן, שעזבה לאחרונה את בייג'ין אחרי שנתיים וחצי של לימודים בעיר, ממליצה לנסות את רשת ה-MOKA Bros שלה מספר סניפים בעיר. "האוכל כאן קצת יקר אבל מאוד איכותי עם מגוון של שייקים ירוקים ומנות צמחוניות וטבעוניות, כשעל כל המוצרים יש סימון תזונתי. בקיצור זה אוכל שאתה לא מרגיש אשמה לגביו", אומרת כהן.

המלצה נוספת של כהן היא על מסעדת Pak Pak התיאלנדית (בסינית: 喜悦泰餐) שמתמחה בבישול תאילנדי קלאסי. "אני חושבת שזאת המסעדה התאילנדית הכי טובה שאכלתי בה. תמיד מלא שם, המחירים סבירים, האווירה נעימה ויש גם קוקטלים מעולים המבוססים על למון גראס או תמר הינדי", היא אומרת.

ולמי שרוצה לבלוס בלי חשבון ממליץ דיסנצי'ק לנסות את Tairyo Teppanyaki (בסינית: 大渔铁板烧), מסעדה בסגנון יפני שמציעה ארוחות אכול ושתה פי יכולתך. "אפשר לאכול שם הכל, החל מסטייקים, דרך פירות ים ועד לסשימי הכי טוב שאכלתי בחיים. המחיר אפילו כולל משקאות כמו בירה וסאקי", מספר דיסנצ'יק ומזהיר כי "במסעדה יש מחיר אחד לסינים ומחיר שני גבוה יותר לזרים דוברי אנגלית, אז צריך לשים לב שלא משלמים יותר מ-200 יואן לאדם (120 שקל)".

 

עוד בנושא
תגובות