כאן מדברים מנדרינית

דיון סוער מתנהל כעת ברחבי רשת האינטרנט בסין ובבסיסו השאלה: היכן מדברים מנדרינית בצורה הכי "טהורה"? הניב המנדריני הסטנדרטי הוא הניב המשותף לכל סין. אף על פי שקיימים בסין ניבים רבים, שחלקם ממש לא דומים אחד לשני, משמש הניב המנדריני הסטנדרטי לינגואה-פרנקה של המדינה כולה. משתמשים בו באמצעי התקשורת, בגופי הממשלה, במוסדות החינוך, ולמעשה בכל אינטראקציה של אנשים שלא חולקים את אותו ניב מקומי. אף על פי שהמנדרינית מדוברת בכל חלקיה של סין, גם היא עצמה נהגית בצורה מעט שונה ממקום למקום, כנראה בהשפעתם של השפה המקומית ותהליכים לשוניים אחרים שמרחיקים אותה מהמנדרינית הסטנדרטית.

^{במאבק על המנדרינית הכי תקנית בסין, ערים רבות טוענות לכתר. הגולשים מבולבלים}

במאבק לא רשמי על תואר העיר הכי "תקנית", מתחרות על המקום הראשון צֵ'נג-דֵה שבמחוז הה-ביי, פוּ-סִין וצ'או-יאנג שבמחוז ליאונינג, וצ'ה-פאנג שבמחוז מונגוליה הפנימית. הניב של בייג'ין נאלץ להסתפק במקום השני, ובאופן טראגי אך טבעי, נמצא הניב הקנטונזי אי שם בתחתית הטבלה (שכן הוא כלל אינו שייך לקבוצת הניבים המנדריניים).

העיסוק ברשימה הצית דיון סוער שבמרכזו עמדו כמה שאלות מעניינות. האם קיומה של שפה סטנדרטית אחת בכל סין עלול לגרום להיעלמותם של הניבים המקומיים? היכן, באמת, מדוברת המנדרינית בצורה התקנית ביותר? והאם קיימת רשימה כזו המבוססת על מחקר מדעי ולא על התנצחויות בקרב גולשי אינטרנט?

^{"סבתא, דברי מנדרינית בבקשה"}

בניגוד למה שהתפרסם ברשימה, סינים רבים דווקא מאמינים שאת המנדרינית התקנית ביותר בסין אפשר לשמוע בעיר חרבין שבמחוז היי-לונג-ג'יאנג. צעירי העיר דוברים מנדרינית זכה, ואין שריד של מבטא בפיהם. רבים משדרני ערוצי הטלוויזיה הממלכתית CCTV מגיעים מהעיר הזו.

לדברי מומחים, לרשימה שעוררה את המהומה הלשונית אין כל בסיס מדעי. הסיבה לבורות הרווחת, הם אומרים, היא שלא קיימים מספיק גופי מחקר שעוסקים בנושא. לדידם, על ועדת השפות הלאומית לפעול לקידום המחקר ולעודד טיפוחם של אנשי אקדמיה מומחים בתחום. למעשה, רב המומחים מעדיפים לחקור דווקא ניבים של סינית שהם מאוד שונים ממנדרינית, ולא את אלו שקרובים אליה מבחינה בלשנית.

^{"נא לדבר מנדרינית"}

רבים מן הגולשים שהתייחסו לרשימה הביעו אדישות נוכח ההמולה מסביבה. גולש כתב בבלוג שלו: "למי אכפת אם המבטאים שונים? העיקר שפלוני מבין אותי ואני מבין אותו. זה לא משנה אם יש הבדל קטן בניבים. מה שעצוב זה שניבים הולכים ונעלמים. ילדים גדלים לתוך מנדרינית כשפת אם שניה, אותה לבטח ינחילו לילדיהם. בסוף, השפות המקומיות תעלמנה."

בלשנים טוענים שאפשר להפסיק להתאבל על מות הניבים. אם לעמוד על דיוקם של דברים, בניגוד לשפות, ניבים לא מתים אלא משתנים. לניבים המקומיים בסין יש יחסי גומלין עם המנדרינית הסטנדרטית (או הלא כל כך סטנדרטית) שמדוברת בכל מקום, ושני הדיאלקטים שואבים האחד מן השני. אפשר לומר שהניבים דוהים, אבל בהחלט לא נעלמים.

^{"לדבר סינית מנדרינית תקנית. זה מתחיל בי"}